סַבָּא וְסָבְתָא
שָׂרְדוּ אֶת הַשּׁוֹאָה.
וּבְמִנְיַן חַיֵּיהֶם
3 יְלָדִים
9 נְכָדִים
3 נְכָדִים נוֹכְחִים נִפְקָדִים
2 ק”מ הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ
5 עֲשׂוֹרִים וְאֵין
לֹא מֵהֶם וְלֹא אֶצְלֵנוּ
0 קֶשֶׁר
מִסְפָּר סִדּוּרִי 393250
מִסְפָּר מְקֻעֲקָע
וְלֹא עַל זְרוֹעִי
393250
מִסְפָּר מְקֻעֲקָע
עַל לוּחַ לִבִּי.
וְסַבָּא וְסָבְתָא
אֵין בִּי.

א
אֲנִי רוֹתֵם אֶת שְׁאֵרִיּוֹת זְכוּת הָאָבוֹת שֶׁלִּי
אוֹסֵף אֶת כָּל שְׁעוֹת הַהִתְבּוֹדְדוּת
כְּדֵי לִבְרֹא לְךָ עוֹלָם
בּוֹ אִשָּׁה לֹא נֶעֱקֶדֶת בְּפֶתַח הַבַּיִת
וְשִׂנְאָה הִיא מִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ סַכִּין.

הֲכִי פָּשׁוּט: עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִמָּא

 

ב
שָׁעוֹת אֲנִי כְּבָר מִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ
מִתְמַקֵּד בִּכְבָרַת הַפַּחַד,
בַּחִתּוּכִים הַתְּמִימִים עַל הָעוֹר

 

ג
חוּץ מִשָּׁנִים שֶׁל צָמָא אֵין לִי דָּבָר לָתֵת לְךָ

עוֹד יַגִּיעוּ לֵילוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל הֲלִיכָה פְּרוּמָה בָּרְחוֹבוֹת
שֶׁל גְּהָרַת הַתְּהוֹם הָרַע. (תֵּדַע כְּשֶׁהוּא הִגִּיעַ רַק כְּשֶׁלֹּא תּוּכַל לְסַפֵּר עָלָיו)

גַּם כְּשֶׁאֲנָשִׁים כְּבָר לֹא יִתְבַּיְּשׁוּ לְדַבֵּר אִתְּךָ
אַף פַּעַם לֹא תִּהְיֶה אֶחָד מֵהֶם.
גַּם הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁעַל הַצַּוָּאר
וּכְאֵבֵי הַפַנְטוֹם שֶׁל הָאַהֲבָה כָּאן כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר

 

ד
גַּם אֱלוֹהִים יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּנֶּה לְךָ מוּל הָעֵינַיִם.
הָיִיתִי רוֹצֶה לוֹמַר לְךָ שֶׁתַּרְגִּישׁ אוֹתוֹ יוֹתֵר
שֶׁנַּעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי יָתוֹם נֶעֱזָב.
אֲבָל יֵשׁ רְגָעִים שֶׁזֶּה רַק אַתָּה

 

ה
אַחַר-כָּךְ תִּהְיֶה הַתְּקוּפָה שֶׁל נִסְיוֹנוֹת הָאִמּוּץ הַדִּמְיוֹנִיִּים
כָּל אִשָּׁה עִם מִטְפַּחַת תַּהֲפֹךְ לְפּוֹטֶנְצְיָאל
אַתָּה תַּבִּיט בָּהּ וּתְחַכֶּה.
יִהְיוּ הָרְגָעִים שֶׁכִּמְעַט תָּרוּץ אֵלֶיהָ וּתְבַקֵּשׁ

וְהַנְּסִיעָה, וּרְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין כְּפַסֵּי הָרַכֶּבֶת בַּתִּיק
וְהַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ דּוֹפֵק בִּסְעָרָה

אַתָּה עַכְשָׁו בַּדֶּרֶךְ אֶל אֲרָצוֹת לֹא זְרוּעוֹת
וְכָל לַיְלָה בְּחֶדֶר רֵיק אַחֵר
וְיָמִים שְׁלֵמִים עַל הָעַרְסָל מְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבָה
מַקִּיף עַצְמְךָ בְּעִגּוּל, דּוֹרֵשׁ הִתְגַּלּוּת

 

ו
הַנּוֹרָא מִכֹּל נִפְרָט לִרְגָעִים קְטַנִּים
לַמַּבָּט הֶעָזוּב הַנִּזְרָק אַחֲרֵי סֵדֶר עֶרֶב לַנַּיָּד,
לַיְּדִיעָה שֶׁאַחֲרֵי שֶׁמְּדַבְּרִים עִם אַבָּא
אֵין אִמָּא

 

(אחר רצח דפנה מאיר הי”ד, שבט תשע”ו)

 

הַחֻרְבָּן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר

הוּא חֻרְבַּן הַתְּמִימוּת.

 

הַעוֹד נָשׁוּב? הוּא שׁוֹאֵל

וַאֲנִי מְכַסֵּהוּ בִּשְׂמִיכָה

וְהוּא מִתְחַנֵּן לִתְשׁוּבָה

וּבְתוֹכִי פְּנִימָה הַצַּלֶּקֶת פְּעוּרָה

חִיּוּךְ מַסְתִּיר אֶת הַדִּמְעָה,

שַׂמְתִּי יָדִי עַל לִבּוֹ

וְאָמַרְתִּי לוֹ:

“בּוֹא נִשָּׂא תְּפִלָּה”,

וְהוּא עָצַם עֵינָיו בְּכַוָּנָה

אֲנִי וְהוּא וְהַשְּׁכִינָה.

 

הוּא מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת תְּמוּנָה

לֹא מֵבִין לָמָּה הִיא כָּל כָּךְ עֲצוּבָה

שֶׁהֲרֵי אֵלֶּה מַדֵּי צָבָא

בְּדִיּוּק כְּאֵלֶּה שֶׁל הַשּׁוֹמְרִים בַּכְּנִיסָה,

וּמִצְחוֹ קְמָטִים שֶׁל שְׁאֵלָה

יֶלֶד שֶׁתְּמִימוּתוֹ נִסְדְּקָה

הוּא לֹא שָׁאַל עוֹד שְׁאֵלָה

בִּקֵּשׁ רַק שֶׁנַּחְלִיף תְּמוּנָה

אוּלַי יֵשׁ אַחֶרֶת? שְׂמֵחָה?

וְעַל פָּנָיו זָלְגָה דִּמְעָה:

 

“אַבָּא, כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל

אֲנִי אֲצַלֵּם תְּמוּנָה

שֶׁתַּחְלִיף אֶת זֹאת הָעֲצוּבָה

וְגַם בָּהּ יִהְיוּ מַדִּים

וְגַם בָּהּ אֲנָשִׁים מִתְפַּלְּלִים

אֲבָל בְּלִי דְּמָעוֹת, רַק חִיּוּכִים

בְּלִי אֲבָנִים מְפֻזָּרוֹת

רַק בָּתִּים גְּדוֹלִים

 

אָז כְּשֶׁנַּחְזֹר

תִּקְנֶה לִי מַצְלֵמָה?”

 

וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי

לְקַיֵּם הַהַבְטָחָה

 

“עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל”

 

תשעה באב תשע”ה – לזכר חורבנה של גוש קטיף

לִהְיוֹת יָתוֹם

לוֹקֵחַ זְמַן

בַּהַתְחָלָה זֶה כּוֹאֵב

אַחַר כָּךְ יוֹצֵא הַחוּצָה,

צוֹעֵד אִתְּךָ יָד בְּיָד

חוֹלֵק אִתְּךָ אֶת הַשְּׂמִיכָה וְהַכָּרִית

נִדְחָף לְכָל פִּנָּה וּבְעִקָּר הוּא מֻכְשָׁר

לְהַגִּיעַ לְלֹא הַזְמָנָה,

לְכָל מְאֹרָע.

 

לִהְיוֹת יָתוֹם

לוֹקֵחַ זְמַן

בַּהַתְחָלָה זֶה כּוֹאֵב

אַחַר כָּךְ יוֹצֵא הַחוּצָה.

מַבָּטִים, הוֹ, הַמַּבָּטִים

כֹּה רַבִּים וְאַתָּה תָּמִיד מְקַוֶּה

שֶׁעוֹד מְעַט יַעֲבֹר זְמַן וְזֶה יִשְׁתַּנֶּה אֲבָל הָאֲנָשִׁים תָּמִיד מַבִּיטִים חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם בִּלְתִּי נִרְאִים

לְעִתִּים זֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ

לְעִתִּים מַרְתִּיחַ עַד הָעֲצָמוֹת.

 

לִהְיוֹת יָתוֹם

לוֹקֵחַ זְמַן

בַּהַתְחָלָה זֶה כּוֹאֵב

אַחַר כָּךְ יוֹצֵא הַחוּצָה

יוֹצֵא, נִשְׁפָּךְ, מַשְׁפְּרִיץ

כָּל נְפִילָה וְהִשְׁתַּפְשְׁפוּת בָּרִצְפָּה

כָּל שְׁאֵלָה, תְּהִיָּה, צִמָּאוֹן לְהַכְוָנָה

כָּל אֲסֵפַת הוֹרִים

כָּל אָבוֹת וּבָנִים

יוֹם הֻלֶּדֶת. מִבְחָן.

עֲבוֹדָה חֲדָשָׁה.

חֲתֻנָּה. לֵדָה

וְגַם סְתָם בְּלִי סִבָּה

 

לִהְיוֹת יָתוֹם

לוֹקֵחַ זְמַן

בַּהַתְחָלָה זֶה כּוֹאֵב

אַחַר כָּךְ יוֹצֵא הַחוּצָה

אַל תְּרַחֲמוּ עָלֵינוּ

כָּךְ חָרוּט עַל שִׁרְיוֹנֵנוּ

לֹא לְרַחֲמִים אָנוּ זְקוּקִים

בּוֹר יֵשׁ בֵּינֵינוּ לְבֵינֵיכֶם

אַל תְּנַסּוּ לְמַלֵּא אוֹתוֹ

אַל תִּבְנוּ מֵעָלָיו גֶּשֶׁר

עִזְרוּ לָנוּ לְהָבִין

שֶׁהַבּוֹר יִשָּׁאֵר בּוֹר

 

דְּעוּ שֶׁאִם תִּרְצוּ לִהְיוֹת קְרוֹבִים

יְהֵא עֲלֵיכֶם לַעֲבֹר מִסָּבִיב לַבּוֹר

לְעִתִּים תִּמְצְאוּ אוֹתָנוּ בְּתוֹכוֹ

וּלְעִתִּים לְיָדוֹ.

 

זֶה שָׁם, חָקוּק

עַל הַמֵּצַח עָמֹק בַּלֵּב

יָתוֹם נִשְׁאָר יָתוֹם

 

אֵין מְחִיר לַיַּתְמוּת

אֵין בִּנְיָנִים שֶׁיְּמַלְּאוּ אֶת הַבּוֹרוֹת

 

#נִכְתַּב_לְמַעַן_הָרַכִּים

#שֶׁעוֹד_לֹא_מְבִינִים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הַבֵּן מִתְגַּשֵּׁם בַּבָּשָׂר

הָיָה לַיְלָה

הַבֵּן בִּקֵּשׁ לְהִתְגַּשֵּׁם בַּבָּשָׂר

וְהַבָּשָׂר חָמַק

הַבֵּן מָאַס בַּחַיִּים הָאֵלֶּה

שֶׁהַכֹּל צָרִיךְ לִרְדֹּף וְלַחְטֹף

לְהוֹכִיחַ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת

דֶּרֶךְ בַּעֲלוּת וְהִתְכּוֹנֵן לְהִתְחַנֵּן

הַחֹמֶר הַמַּכְזִיב הָפַךְ לְכָל

פִּתּוּי בְּבָשָׂר חֲמַקְמַק

גַּם הוּא נִכְנַע

הַמִּלִּים לֹא הִסְפִּיקוּ יוֹתֵר

הַבֵּן שָׁלַח יָדַיִם אֶל הַבָּשָׂר

הַבָּשָׂר לֹא וִתֵּר וְהַבֵּן וִתֵּר

לֹא עַל הַבָּשָׂר

בְּהֶמְשֵׁךְ הַלַּיְלָה זֶה נִגְמַר

הֵם נִרְדְּמוּ וְהַחֹמֶר

הִתְיַבֵּשׁ וּמֵת וְנִשְׁכַּח

כְּמוֹ כֻּלָּנוּ הַבָּשָׂר הַוָּרֹד

הִמְשִׁיךְ לְהִתְקָרֵר בַּאֲוִיר הַחֶדֶר