אָהַבְתִּי בְּךָ כָּל דָּבָר, כָּל דָּבָר:
אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ
וְאֶת הַסּוּסִים הַפְּרוּעִים שֶׁהָיוּ רָצִים בְּתוֹכָם מֵהָאִישׁוֹנִים לָרִיסִים,
אֶת הַשְּׁבָרִים וְהָרְסִיסִים,
אֶת הַפַּחַד הַמִּתְגַּנֵּב אֶל לִבְּךָ מִזִּכְרוֹנוֹת כּוֹאֲבִים מִדַּי,
קָשִׁים מִנְּשֹׁא,
אֵיךְ לֹא הִרְפֵּיתָ מִמֶּנִּי אָז, בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר.

אָהַבְתִּי בְּךָ כָּל דָּבָר, כָּל דָּבָר:
אֶת הַזֵּעָה בַּלַּיְלָה, אֶת הֶתְקֵפֵי הַחֲרָדָה,
אֶת הַהוּמוֹר הַמִּתְבּוֹנֵן, הַלֵּב הַמְּהַנְהֵן,
אֶת תְּשׁוּקָתְךָ הַשְּׁקֵטָה, הַמִּתְכַּנֶּסֶת
וּמְטַפֶּסֶת בִּמְבוֹכֵי הַנֶּפֶשׁ כְּגֵּאוּת מַחֲלִיפָה שֵׁפֶל.

וְיוֹתֵר מִכֹּל אָהַבְתִּי אֶת הַתְּמוּרוֹת שֶׁהִתְחוֹלְלוּ בִּי
עִם כָּל שָׁעָה בִּמְחִיצָתְךָ, אֶת שְׂפָתֶיךָ הַמְּרַצְּדוֹת
עַל גּוּפִי כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ בְּשִׁבְרוֹן תְּרִיסִים מוּגָפִים,
אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ, הַדּוֹמֶה לְבַיִת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה לִי.

בְּשׁוּבִי לְבֵית הוֹרַי

הָיִיתִי נוֹשֵׂאת אֶת עֵינַי אֶל חַלּוֹנוֹתָיו,

גְּבוֹהִים וּרְחוֹקִים הָיוּ מִמֶּנִּי

כְּשִׁעוּר קוֹמָתוֹ מֵעָלַי,

הָיִיתִי מִתְגַּנֶּבֶת 

לְתוֹךְ שַׁלְוַת חֲדָרָיו

מְהַרְהֶרֶת בְּפָנָיו

בְּסִדְקֵי לִבּוֹ

בִּגְבוּלוֹתָיו וְאֵינְסוֹפוֹ,

וְהָיִיתִי מִתְרַצָּה.

אֲנִי מְבִינָה עַכְשָׁו.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֲנִי – 

הָיְתָה אַהֲבָתְךָ כְּבָר חַמָּה וּמוּכָנָה לִי,

חִכְּתָה לִי כְּמוֹ מַגֶּבֶת שֶׁפּוֹרְשִׁים לִקְרַאת פָּעוֹט

שֶׁמּוֹצִיאִים מֵהָאַמְבַּטְיָה – 

הַיְשֵׁר לְתוֹךְ חִבּוּק.

כְּשֶׁנּוֹלַד אָחִי 

שֶׁלֹּא לְתוֹךְ, אוֹ לֹא לְפִי,

וְאַתָּה לֹא נָתַתָּ לוֹ 

אֶת הָאַהֲבָה –  הִיא נִקְוְתָה 

וְנֶאֶסְפָה בְּךָ בְּכָל גֵּבֵי הַנַּקְבּוּבִיּוֹת.

וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֲנִי 

אַחֲרֵי עָשׂוֹר שָׁנִים,

זָכִיתִי גַּם בְּאַהֲבָה שֶׁלֹּא שֶׁלִּי – 

בְּכָל אוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה בְּךָ 

וְשֶׁחִכְּתָה. גַּם זוֹ שֶׁנִּתְעַפְּשָׁה.

אוּלַי לָכֵן תָּמִיד הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאָהַבְתָּ – 

לֹא-אוֹתִי, אוֹ שֶׁאוֹתִי – 

לִפְנֵי זֶהוּת וּבְלִי כָּל תְּלוּת בָּהּ,

שֶׁחִפַּשְׂתָּ לְגַלּוֹת בִּי 

וְלֹא פַּעַם גַּם בַּאֲחֵרִים,

מַשֶּׁהוּ שֶׁלו –

הָיִיתָ מֻכְרָח עוֹד וָעוֹד.

הָיוּ לְךָ סִירִים מְלֵאִים שֶׁל אַהֲבָה 

שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עַל אֵשׁ קְטַנָּה

 עָשׂוֹר שָׁנִים.

אִשָּׁה אֵינָהּ זְקוּקָה לְיַעַר

הִיא לְבַדָּהּ – מֻקֶּפֶת

אִילָנוֹת גְּבוֹהִים, סְבוּכֵי צַמֶּרֶת, מְטִילִים אֶת צִלָּם

מְקָרְרִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּהּ.

עוֹצְרִים אֶת הָרוּחַ (שֶׁלֹּא תְּהֵא חוֹלֶמֶת).

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר

שֶׁבִּזְכוּת הָעֵצִים הִיא נוֹשֶׁמֶת.

אִשָּׁה פּוֹסַעַת תָּמִיד

מְפַלֶּסֶת דַּרְכָּהּ בֵּין שׂוֹכוֹת, בֵּין גִּזְרֵי עֲנָפִים

מְלַקֶּטֶת מֵהֶם לְעֵת צֹרֶךְ

בְּחֹם. (מַה תְּבַשֵּׁל לְהַיּוֹם?)

מְשַׂרְטֶטֶת שְׁבִילִים עֲלֵי אֲדָמָה

כְּמוֹ אוֹמֶרֶת: הָיִיתִי גַּם פֹּה.

לְעִתִּים הִיא עוֹצֶרֶת לָנוּחַ. לְעִתִּים הִיא חוֹשֶׁבֶת לִבְרֹחַ

לְאִישׁ הַיַּעַר לָבוֹא.

(אָז נֶחְבֵּאת הִיא בְּתוֹכוֹ).

אִשָּׁה פּוֹרֶשֶׂת כַּפַּיִם

לַעֲנִי. לְעַצְמָהּ. לַשָּׁמַיִם.

יָדָהּ סְדוּקָה, אַךְ עוֹדָהּ מְלַטֶּפֶת

עָלֶה שֶׁנָּשַׁר. עַלְעַל מְחֻבָּר.

הִיא לוֹחֶשֶׁת לוֹ

“גְּדַל”.

הִיא נוֹשֶׁקֶת לוֹ, לְבַל

יַרְכִּין רֹאשׁוֹ, לְבַל יוּעַם

אוֹרוֹ הָרַךְ.

בֵּין עֳפָאִים נוֹתֶנֶת קוֹל

(אָנָּא אֱלֹקַי, שֶׁרַק יִפְרַח – – -).

אִשָּׁה אֵינָהּ זְקוּקָה לְיַעַר

לְהַלֵּךְ בּוֹ יְחִידָה בַּלַּיְלָה

לִצְעֹק אֶת תְּפִלָּתָהּ.

הִיא מֻקֶּפֶת עֲשָׂבִים רַכִּים

בַּיּוֹם מַרְוָה אוֹתָם

בָּאוֹר. בְּנִשְׁמָתָהּ. 

מְמַיֶּנֶת אֶת זֹהַר חִיּוּכֵךְ 

בְּשִׂמְלָה אֲפֹרָה,

עִם גַּרְבִּיּוֹן עָטוּר קֶשֶׁת בֶּעָנָן 

מְקַפֶּצֶת לָךְ בַּבֹּץ. 

הַכְּתָמִים יָרְדוּ 

וְהַדְּאָגוֹת שֶׁל אִמֵּךְ – גַּם. 

וּבְעֲרֵמָה נוֹסֶפֶת 

הַחֻלְצָה שֶׁלְּךָ, 

בָּהּ מֵרַרְתָּ בִּבְכִי 

עַל הַכַּדּוּר שֶׁאָבַד 

וְהֶחָבֵר שֶׁלָּעַג,

הַכְּתָמִים יָרְדוּ 

וְהַדְּאָגוֹת שֶׁל אִמָּא – לֹא מַמָּשׁ. 

מְקַפֶּלֶת אֶתְכֶם לַעֲרֵמוֹת, 

עַל הַשֻּׁלְחָן

אִתָּם נֶעֱרַם

גַּם לִבִּי. 

הֵם הִסְתַּכְּלוּ בִּי מִמֶּרְחָק

שִׁטְּחוּ אֶת הַקְּפָלִים בַּמַּפָּה

הִגִּישׁוּ יַיִן קִדּוּשׁ שַׁבָּת

אוֹ רֶגֶל קְרוּשָׁה

זְכֹר אוֹתִי, בִּקְּשָׁה אִמִּי

וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הִרְעִידוּ אֶת גּוּפָהּ

אָבִי צָחַק

וְהִקְטִין אֶת עַצְמוֹ בִּתְנוּפָה

שֶׁדָּחֲפָה אוֹתִי

עוֹד בְּחַיֵּיהֶם

מִצַּמֶּרֶת הַבִּנְיָן

אַרְבַּע קוֹמוֹת

חָלְפוּ לְנֶגֶד עֵינַי

אוֹ שֶׁבָּלַעְתִּי אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת

אוֹ שֶׁהָיְתָה זוֹ יְרִיָּה

כְּבָר לֹא אוּכַל לִזְכֹּר

אֶת אִמִּי

בְּקֹשִׁי אֶת אָבִי שֶׁצָּחַק

וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו בְּהַשְׁלָמָה

מִי יוֹדֵעַ מָה טוֹב בִּשְׁבִילְךָ?

רַק אַתָּה

נֶכְדִּי הַאַנְתְּרוֹפּוֹסוֹפִי

הִרְחִיק עַד לְבּוּלְדֶר

בִּשְׁבִיל לִסְרֹג.

שָׁם לְמַרְגְּלוֹת הַרְרֵי הָאֹשֶׁר.

בִּתִּי מָצְאָה בַּיִת

דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁל יַלְדוּתִי

שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ נַגָּרוּת, זִמְרָה וּבִשּׁוּל

רָחֲקָה מִן הַזְּמַן וְהַשָּׁאוֹן.

כְּשֶׁנֶּכְדִּי מַגִּיעַ לְבִקּוּר בְּתֵל אָבִיב

רוֹצֶה רַק טֵלֵוִיזְיָה

רוֹאֶה כַּדּוּרֶגֶל

וּמִתְרַפֵּק

עַל בִּטְנוֹ הַמְּלֵאָה שֶׁל סָבוֹ.

הַטֵּלֵפוֹן מִתְעַקֵּשׁ לְהַזְכִּיר לִי

מָה קָרָה הַיּוֹם לִפְנֵי שָׁנָה; 

יְלָדַי מִתְחַבְּקִים עַל גִּבְעָה יְרֻקָּה, 

מִבְנֵה אֶבֶן צַלְבָנִי הָרוּס,

זַחֲלֵי זְנַב סְנוּנִית עַל צֶמַח פֵּיגָם,

שְׁתִילֵי כְּרוּב וּבְרוֹקוֹלִי בַּגִּנָּה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַבַּיִת,

פִּלְחֵי לִימוֹן צָפִים עַל מְרַק חְרֵירָה, 

בְּנִי שָׁקוּעַ בְּגוּגֶל מֶאפְּס

מַרְאֶה לִי אֵיךְ הוּא מְסוֹבֵב אֶת הָעוֹלָם 

בְּתוֹךְ הַטֵּלֵפוֹן שֶׁלּוֹ; לְרֶגַע הוּא מְרַחֵף 

מֵעַל קַרְחוֹנֵי פִּסְגַּת הַאֵוֵרֶסְט, 

טוֹבֵל בִּתְעָלַת סוּאֵץ יְרֻקָּה כֵּהָה.

עַל הַמָּסָךְ הַשֶּׁלֶג מְכַסֶּה אֶת הַגּוֹלָן,

כָּרִיּוֹת הַסָּלוֹן מְעוּכוֹת מִגּוּפֵינוּ הַכְּבֵדִים עֲלֵיהֶן,

הָאֹשֶׁר מְהַבְהֵב בֵּינֵינוּ.

שָׁם וְלֹא שָׁם,

שָׁם וְלֹא שָׁם

“אֵין לִי כּוֹחַ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר”,

יֵשׁ לִי שֶׁמֶשׁ עַל הַפָּנִים”,

“אֲנִי רוֹצָה כְּבָר לְהַגִּיעַ”, תְּלוּנוֹתַיִךְ נוֹסְעוֹת אִתָּנוּ 

בַּסּוֹנָטָה הַכְּסוּפָה, נִצְמָדוֹת אֵלַי בַּפְּקָק הָאֵינְסוֹפִי

בֵּין הַצֶּ’קְפּוֹסְט לְיָגוּר.

בְּחַלּוֹן עֲשַׁן הַמִּפְעָלִים הַכִּימִיקָלִים 

הוֹפֵךְ לַעֲנָנִים הַמְּכָסִים אֶת חֵיפָה. 

אֲנִי דּוֹאֶגֶת שֶׁנְּאַחֵר. הַאִם בְּעוֹד שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה

כְּשֶׁתִּהְיִי בְּגִילִי, תַּסְפִּיקִי לְסַיֵּם אֶת סְפָרַיִךְ?

הַאִם תִּזְרַח עָלַיִךְ הַשֶּׁמֶשׁ?

הַדְּרָכִים יִהְיוּ פְּתוּחוֹת לְפָנַיִךְ? 

הַאִם תִּהְיֶה לָךְ אִמָּא?

בִּתִּי הַשִּׁשִּׁית מֵעוֹלָם לֹא נוֹלְדָה.
מָחַצְתִּי אוֹתָהּ בְּטֶרֶם,
כְּשֶׁרָאִיתִי בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי
אֶת כִּמְעַט אֲסוֹנִי,
מִתְגַּלֵּם בְּאֶצְבָּעוֹת כַּף יָד קְטַנָּה פְּחוּסָה
שֶׁנִּלְעֲסָה תַּחַת מַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה.

דַּי,
לֹא יִהְיוּ עוֹד הֶרְיוֹנוֹת, לֵדוֹת,
תִּינוֹקוֹת, הַנָּקוֹת.

בִּתִּי שֶׁלֹּא נוֹלְדָה,
חוֹזֶרֶת אֱלֵי בַּחֲלוֹמוֹת,
לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲפִלּוּ בֹּטֶן,
אֲפִלּוּ גַּרְגֵּר חוֹל.
לַמְרוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חַבְרָהּ לְאֶחָד
מִשְּׁנַיִם,
אֲנִי יוֹדַעַת,
הִיא הָיְתָה,
אֲנִי כְּמוֹ זוֹכֶרֶת,
הִיא מְחַכָּה לְהִוָּלֵד
מֵרֶחֶם אַחֶרֶת.

אֵם בַּר מְגַדֶּלֶת יַלְדֵי 

בַּר בְּתוֹךְ בַּיִת

מְזִינָה בַּחֲלָבָהּ, מַאֲכִילָה 

מִמַּקּוֹרָהּ 

מְלַמֶּדֶת לָעוּף

אֵם בַּר מְבִיאָה זְרָדִים 

וְעָלִים לְרַפֵּד הַמַּצָּע

מְחַמֶּמֶת בְּגוּפָהּ

מְלַמֶּדֶת שָׂפָה

וּסְתָרִים

נִצְמֶדֶת לַצְּעָדִים הַקְּטַנִּים כָּרֶוַח

בֵּין הָעֻבָּר לַשִּׁלְיָה

מִתְגַּלֶּשֶׁת בַּמַּגְלֵשׁוֹת, מְטַפֶּסֶת עַל סֻלָּמוֹת, מִתְחַבֵּאת אִתָּם 

בַּמְּעָרוֹת מִפְּנֵי טוֹרְפִים 

שֵׁדִים

סוּפָה

אֵם בַּר רוֹחֶצֶת יַלְדֵי בַּר בְּדִמְעוֹתֶיהָ, מְנַקָּה 

בִּלְשׁוֹנָהּ, מְלַמֶּדֶת שִׁיטוֹת קֶסֶם וְאִיּוּם

וְשִׁירִים

אֵם בַּר מַזְהִירָה לְהִתְרַחֵק מֵהָאֵשׁ

וּבָאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, עוֹלָה, נִשְׂרֶפֶת

יִרְאוּ יַלְדֵי בַּר 

וְיִירָאוּ

השכמות תְּפוּסות לאללה

בַּת הַחֲמֵשׁ מְשַׁלְשֶׁלֶת בַּפַּעַם הֲמִי יוֹדֵעַ

מָה הַשָּׁעָה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת נֶעֱצֶמֶת

שָׁלוֹשׁ וָרֶבַע אֲנִי מְמַלְמֵל וְעוֹד לוֹמֵד מִן הַשָּׁעוֹן

וְקָם לְנַגֵּב, לְהַעֲבִיר מְכוֹנָה לַמְּיַבֵּשׁ, 

מִזְרוֹן לָרִצְפָּה, עַצְלָנוּת לְמַעֲשֶׁה. 

עֲיֵפוּת לְהִתְגַּבְּרוּת לְאַהֲבָה.

שכמות תְּפוּסוֹת

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתַיִךְ מִסְתַּדְּרוֹת כטבלת שׁוֹקוֹלָד נֶאֱכֶלֶת

מָחָר לֹא נִשְׁלַח אוֹתָהּ לַגַּן, לֹא נִסַּע לִרְאוֹת קֵרָמִיקָה, 

נְבַשֵּׁל, נְנַקֶּה, נְנַגֵּב, נַכְנִיס שַׁבָּת בַּדַּקָּה הַתִּשְׁעִים

-אֲנִי מַהֵר כּוֹתֵב לִתְפֹּס אֶת הָרֶגַע בְּמַצְלֵמַת הַכְּתִיבָה הַחֲדָשָׁה-

שָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים, הַזְּמַן יָטוּס, עַד

 שֶׁהַיְּלָדִים יַשְׁכִּימוּ, עַד 

שֶׁהַבַּיִת יִתְרוֹקֵן מֵהֶם וְנִתְגַּעְגֵּעַ לְפִי מָה שֶׁאוֹמְרים

בְּאַחַד הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל

הָפַכְנוּ אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֶחָד לְג’וּנְגֶּל פִּלְאִי.

אִמָּא לָבְשָׁה תִּלְבֹּשֶׁת שֶׁל עֲטַלֵּפָה,

אֲחִי הַקָּטָן הִתְחַפֵּשׂ לְדֹּב

וַאֲנִי לְרוֹבּוֹט פִּרְאִי

שֶׁקַּיָּם אַךְ וְרַק בְּמֶרְחֲבֵי הַדִּמְיוֹן הַקְּסוּמִים.

הַשָּׁטִיחַ הָיָה לְנָּהָר,

הַקֻּבִּיּוֹת שֶׁאֲחִי הַקָּטָן פִּזֵּר עַל מֶרְחָבָיו – לְדָּגִים –

דְּגֵי חֶרֶב, שְׂפַמְנוּנִים, תְּמָנוּנִים ופִּירֶנֶאוֹת

(אֵלֶּה דָּגִים טוֹרְפִים וּמְאוֹד מְסֻכָּנִים).

וְהַשֻּׁלְחָן הָיָה לְאִי.

שַׁטְנוּ, אֲחִי הַקָּטָן הַדֹּב וַאֲנִי הָרוֹבּוֹט הַפִּרְאִי, לָאִי.

עָלִינוּ עַל הָאִי וְקָפַצְנוּ עָלָיו קְפִיצוֹת פִּרְאִיּוֹת מְאוֹד.

אִמָּא אָמְרָה לָנוּ לְהִזָּהֵר מֵהַמְּנוֹרָה

שֶׁהָיְתָה בַּמִּשְׂחָק שֶׁלָּנוּ הַשֶּׁמֶשׁ.

כְּשֶׁאִמָּא עֲטַלֵּפָה שָׁטָה בַּסִּירָה לְעֵבֶר הָאִי

הֵרַמְנוּ מִתּוֹךְ הַנָּהָר קֻבִּיּוֹת

וְזָרַקְנוּ בִּפְרָאוּת לְעֶבְרָהּ

וְאִמָּא בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כָּעֲסָה

וְאָמְרָה שֶׁאָמְנָם אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקִים

אֲבָל הַקֻּבִּיּוֹת קָשׁוֹת וּמַכְאִיבוֹת,

אָז הִפְסַקְנוּ.

אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה מְהוּמַת אֱלֹהִים

כִּי הַחַיּוֹת הָיוּ רְעֵבוֹת מְאוֹד.

הַדֹּב רָצָה לֶאֱכֹל אֱיָל שָׁלֵם.

לַרוֹבּוֹט שׁוּם דָּבָר לֹא הִסְפִּיק,

אָז הֵכַנּוּ לוֹ כָּרִיךְ עִם סַפּוֹת,

שָׁטִיחַ מְגֻלְגַּל וְסֶט סְפָלִים

וְשָׁתִינוּ כְּמוֹ גְּמַלִּים אֶת הַמַּיִם מֵהָאַמְבַּטְיָה

וְאַחֲרֵי כֹּל זֶה כְּבָר לֹא רָצִינוּ חֹפֶשׁ כֹּל כָּךְ גָּדוֹל

וְאָמַרְנוּ לְאִמָּא שֶׁמִּצִּדֵּנוּ אֶפְשָׁר מָחָר רַק לָלֶכֶת לַבְּרָכָה

אוֹ לְהַצָּגָה בַּקַּנְיוֹן

וְאִמָּא אָמְרָה שֶׁאֲפִלּוּ זֶה לֹא,

וְשֶׁמָּחָר מִצִּדָּהּ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה כֹּל הַיּוֹם.

וְלִפְעָמִים הַמִּלִּים

מְחַלְחֲלוֹת אֶל נֶפֶשׁ צְמֵאָה,

מַרְווֹת זִכָּרוֹן,

מַמְתִּיקוֹת גַּעֲגוּעַ,

וּלְרֶגַע אַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶן 

כְּמוֹ יֶלֶד מְחַיֵּךְ

הָאוֹחֵז בְּיָד אָבִיו

בְּמוֹרַד הָרְחוֹב בַּדֶּרֶךְ לַתְּפִלָּה,

וְאַף שֶׁעָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת

וְלֹא נוֹתַר מִכָּל זֶה דָּבָר,

אַתָּה שׁוּב תּוֹפֵס בְּאֶצְבְּעוֹתָיו,

מְיַחֵל שֶׁהָרֶגַע הָאֶחָד הַזֶּה 

לֹא יַחֲלֹף לְעוֹלָם.

הִקְשַׁבְנוּ לָאַזְעָקָה שֶׁעָלְתָה וְיָרְדָה.

כְּלוּם לֹא יָכֹלְנוּ גַּם אֲנַחְנוּ

לְהִמָּלֵט לְמֶרְחָב מוּגַן?

יָכֹלְנוּ.

אֶלָּא שֶׁבִּקַּשְׁנוּ רַק לְחַבֵּק זֶה אֶת זֶה,

וְלוֹמַר, שׁוּב שִׂחֵק לָנוּ הַמַּזָּל.

חָזַרְתָּ עִם רֵיחַ שֶׁל אִשָּׁה אַחֶרֶת

וּכְשֶׁאַפִּי טָמוּן עָמֹק בְּצַוָּארְךָ

עוֹצֶמֶת עֵינַיִם

הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ נֶעֱלַם.

מְחַבֶּרֶת אוֹתָךְ אֵלַי

לְהָשִׁיב אֶת רֵיחַ הַתֹּם.

הַחֲמַצְמַצּוּת מְכַוֶּצֶת אוֹתִי.

בּוֹדֶקֶת אֶת עֵינֶיךָ

הֵן מְחַיְּכוֹת, צוֹחֲקוֹת

מְבַקְּשׁוֹת אוֹתִי.

מָחָר אֶשְׁלַח אוֹתְךָ אֵלֶיהָ שׁוּב 

שֶׁתַּעֲטֹף, תְּעַרְסֵל תַּאֲכִיל אוֹתְךָ

וְלִי הִיא תְּאַפְשֵׁר לַעֲבֹד

עַל כָּל מָה שֶׁלֹּא בֶּאֱמֶת חָשׁוּב.

מִסְתַּכֶּלֶת בְּפָנַיִךְ

וְרוֹאָה בָּהֶן אֶת חֲרַכֵּי הַדְּאָגָה שֶׁחָרַשְׁתִּי בִּדְמָמָה

הַאִם הֵם יִתְיַשְּׁרוּ בְּנַחַת 

אוֹ יִשְׁאֲרוּ כָּךְ לְעוֹלָם,

מַנְצִיחִים מַעֲלָלִי, 

לֹא נוֹתָר מְקוֹם לְהִתְעַרְסֵל בְּיָדַיִךְ.

הַדְּמָעוֹת גָּזְלוּ מִפָּנַיִךְ 

אֶת הַמַּיִם שֶׁהִשְׁקוּ אֶת עוֹרֵךְ,

וְאֹתִי הֵן קִלְּחוּ וּלְעִתִּים הִטְבִּיעוּ, בְּדַאֲגָתֵךְ. 

כְּכָל שֶׁאַתְּ מִתְבַּגֶּרֶת גְּדֵלוֹת הַפְּנִינִים

אֶת הַמַּחְרֶזֶת הָרִאשׁוֹנָה קָנָה בַּעֲלָךְ 

כְּשֶׁמָּלְאוּ לְךָ אַרְבָּעִים. מִתּוֹךְ נִימוּס עָנַדְתְּ

וְלִטַּפְתְּ אֶת הָעִגּוּלִים הַמַּבְרִיקִים

לְיוֹם הַנִּשּׂוּאִין הִנְחוּ אוֹתוֹ הַיְלָדִים לִרְכוּשׁ גַּם

זוּג עֲגִילִים

גְּדוֹלִים מִדֵּי חָשַׁבְתְּ, 

אַךְ הֵם הִסְתִּירוּ אֶת שֶׁלִּקְטוֹ בְּעֵבֶר אֹתָם תְּנוּכִים.

לִכְבוֹדָן הִתְחַלְתְּ לִלְבֹּשׁ שְׁחֹרִים

שֶׁיַּדְגִּישׁוּ אֶת הַבָּרָק שֶׁנּוֹתַר בְּשַׁרְשֶׁרֶת 

(וְנֶעֱלָם מֵעוֹרֵךְ).

בִּקַּשְׁתְּ שֶׁיַּדְבִּיק גַּם אֶת עֵינַיִךְ

וּכְשֶׁמּוֹלַלְתְּ אוֹתָן בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

נִדְמוּ לָךְ 

כְּמוֹ עוֹרָם שֶׁל אוֹתָם הַתִּינוֹקוֹת שֶׁחָבְקָה בִּטְנְךָ לִזְמַן קָצָר מִדַּי

וְלֹא טַעֲמוּ אֶת טַעַם הָרוּחַ

כְּבָר לֹא חִכִּית לְמַתָּנוֹת,

בַּמָּקוֹם לְלַכֵּד גַּרְגִּירֵי חוֹל

הֶחֱלַפְתְּ אֶת הַדְּמָעוֹת 

שֶׁסֵּרְבוּ לִהְיוֹת כְּלוּאוֹת

קָנִיתָ אוֹתָן מְעַט יוֹתֵר 

גְּדוֹלוֹת

וּמֻאֲרָכוֹת 

וְטִבְעִיּוֹת

זָקַפְתְּ צַוָּארֵךְ בְּתוֹךְ הַמַּחְרֶזֶת הַכְּבֵדָה

מֵהַדַּקַּת חֻלְיָה אֶל חֻלְיָה בְּגַבֵּךְ

מְחַבֶּרֶת אַכְזָבוֹת 

אֶל מַחְרֹזֶת שֶׁהָיִית מֵעֲדִיפָה לִזְרֹק חֲזָרָה לַמְּצוּלוֹת.

כְּשֶׁהַחַמָּה מַתְחִילָה לְהִתְעַיֵּף

אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים אֶל מִתְקְנֵי הַפְּלַסְטִיק הַגְּדוֹלִים

בִּכְדֵי שֶׁתִּלְמְדוּ לְטַפֵּס

עַל חֲבָלִים

עַל קִירוֹת

עַל מַחְלוֹקוֹת

עַל עַמּוּדִים

אַתֶּם עוֹלִים

עוֹד וָעוֹד מַעֲלָה

כָּל אֶחָד וְקוֹמָתוֹ

וְגַם כְּשֶׁהַחַמָּה מְאוֹתֶתֶת בְּכָתֹם וּמַסְמִיקָה

אֵינְכֶם יוֹרְדִים.

הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי גְּדֵלָה כָּל הַזְּמַן

כְּמוֹ עָלִיסָה בְּאֶרֶץ־פְּלָאוֹת.

יוֹצֵאת בְּלִי מְעִיל אוֹ אַרְנָב לָבָן

כְּשֶׁגֶּשֶׁם בַּחוּץ, כְּשֶׁלְּאִמָּא קַר.

הִשָּׁאֲרִי עִם שׁוֹקוֹ חַם,

בַּחֲדָשׁוֹת שֶׁלֶג נֶעֱרָם,

שֶׁלֹּא תִּצְטַנְּנִי,

הַמַּדִּים לֹא יִתְיַבְּשׁוּ.

וְהִיא מְחַיֶּכֶת אֵלַי בְּשִׁנֵּי חָלָב,

בְּעֵינֵי כּוֹכָבִים,

מַלְכַּת לִבְבוֹת הַתַּלְתַּלִּים הָרְטֻבִּים,

לוֹקַחַת מְכוֹנִית אֲדֻמָּה עִם רִיסִים

וְיוֹצֵאת כֹּל־יְכוֹלָה בְּשִׂמְלָה

דְּקִיקָה זוֹרַחַת נְעוּרִים.

מִיָּד כְּשֶׁבָּקַעְתְּ הוּנַחְתְּ עָלַי חֲשׂוּפָה

כִּתְרוּפָה לַמַּכְאוֹבִים כֻּלָּם.

הַכֹּל הִסְתַּדֵּר בָּעוֹלָם

כְּשֶׁחֻבַּרְתְּ אֵלַי.

בַּדַּקָּה שֶׁהִבַּטְתִּי בָּךְ עֲטוּפָה,

חֲבִילָה בִּשְׂמִיכָה רַכָּה הֲדוּקָה

בְּבֵית הַיּוֹלְדוֹת,

הֵבַנְתִּי אֶת עִנְיַן הַסְּוֵדֶר.

כָּעֵת, מִשֶּׁגָּדַלְתְּ וְאַתְּ מִחוּץ לָעֲרִיסָה,

אֵין לִי מֻשָּׂג לְאָן תִּרְצִי לְהַגִּיעַ,

אֵיזֶה שִׁקּוּי תִּשְׁתִּי וּמִי תִּפְגְּשִׁי בַּמָּבוֹךְ.

הַלְוַאי יִשְׁמְרוּ עָלַיִךְ –

אֱלוֹהִים וּבֶגֶד אָרֹךְ.

בְּעוֹד רֶגַע

הַשֵּׁד יַעֲבֹר.

גַּם הַשֵּׁד הַזֶּה יַחְזֹר

לְגָדְלוֹ.

זֶה עִנְיָן כְּרוֹנִי, טִיבָן שֶׁל מִפְלָצוֹת –

שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְגָרְשָׁן.

לְהִזָּכֵר בְּטַעַם סֻכָּרִיּוֹת הַשְּׁקֵדִים הַמָּתוֹק

שֶׁסָּבְתָא הָיְתָה מַחְבִּיאָה עֲבוּרִי עָמֹק

בַּמִּזְנוֹן הַיָּשָׁן (בְּדִירַת שְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים,

שָׁם גִּדְּלָה שִׁשָּׁה יְלָדִים)

בַּסָּלוֹן

בִּמְגֵרַת סְתָרִים

תַּחַת קֻפְסַת עֵץ קְטַנָּה וּבָהּ

“שֵׁדִים מְדַבְּרִים בְּקוֹלוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים”

בְּעִבְרִית, בְּעַרְבִית,

שְׁכֵנוּת טוֹבָה עַל מִרְקָע מְשֻׁגָּע

בְּעוֹלָם עַתִּיר אֱמוּנָה.

לְבַד בַּחֹשֶׁךְ הַמֵּעִיק לְהַבִּיט

רָחוֹק.

בֵּינְתַיִם לִשְׁרֹק,

לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ מָלוּחַ עִם שֻׂמְשׂוּם

וּלְהַרְפּוֹת.

הַשֵּׁד שֶׁלִּי יַחְזֹר לַבַּקְבּוּק.

מְכַרְסֶמֶת שְׂרִידֵי שְׁנִיצֵל קַר

שֶׁהִשְׁאִירוּ הַיְּלָדִים

עִם קֹמֶץ שְׁקֵדִים 

מֻפְקָר מִלֵּיל אֶמֶשׁ.

מְמַחְזֶרֶת שַׂקִּית, 

בַּקְבּוּק וּנְיָר.

לְרֶגַע נֶהֱדָר

הוֹפֶכֶת

לִגְרֵטָה מִשְּׁוֶדְיָה. 

עִם כָּל הַפְרָדָה וּנְגִיסָה 

מַצִּילָה בְּעַצְמִי 

אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהַשֶּׁמֶשׁ

מֵחֻרְבָּן, מִגְּסִיסָה וּמֵרָעָב עוֹלָמִי.

אוּלַי הֵם לֹא מְבִינִים

אֲבָל הָעִקָּר

שֶׁאֲנִי

פַּעַם פָּרַח כָּאן גַּן

בְּשַׁעַר הַיִּשּׁוּב הַיָּשָׁן הַקָּטָן:

לְפָנִים ‘קִבּוּץ עוֹלֶה עַל הַקַּרְקַע’ בָּעֵט

הַמְּשׁוֹרֵר: מוֹלֶדֶת.

וּבְטֶרֶם צִפִּיָּה נוֹלְדָה וְכָל תִּקְוָה:

לֹא הָיְתָה אֶלָּא אַהֲבָה.

הֵיכָן הֵם עֵרָן וְגַלִּית וְרֹנִית?

אֵיפֹה רְוִיטָל וֶאֱיָל יָרֹן וְשָׂגִית?

הֵיכָן הַיְּלָדִים הַמְּחַיְּכִים וְשָׁרִים בַּתְּמוּנ

עַל מָטָר וְשַׁבָּת וְאוֹת (לַבָּאוֹת)?

וְרַק שֻׁלָּה הַגַּנֶּנֶת הַנִּצְחִית

עֲטֶרֶת זָהָב לָהּ לְרֹאשָׁהּ: בְּיָדֶיהָ חַמָּנִית

גַּם נַרְקִיס תְּטַפַּח לְאוֹת

כִּי רַק אַהֲבָה תַּעֲנֶה אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת.

1     המשורר הנרמז כאן הוא שאול טשרניחובסקי – שנכח במעמד – וחיבר פואמה בשם זה לרגל הקמת מצודת-אוסישקין ג’ (לימים מושב שאר ישוב), אשר בגליל העליון, ב-1940.

א

בִּצְהֹב עֵשֶׂב וְחוּם מְעֻפָּר

נַדְנֵדָה מְאֻלְתֶּרֶת

בַּחֲצַר הַבַּיִת הַיָּשָׁן

שֶׁלֹּא הָיָה אִתִּי

שֶׁלֹּא הָיָה בֵּיתִי:

בֵּין הָעוֹנוֹת תָּלוּי.

תַּלְתַּלִּים

בְּלוֹנְדִינִיִּים שְׁבִיל בַּצַּד

(תָּמִיד וּלְעוֹלָם בַּצַּד).

בְּדַל חִיּוּךְ מְאֻלָּץ מְרַצֶּה

לַמַּצְלֵמָה.

בְּלִי מָה.

ב

בְּתַצְלוּם מְבֻיָּם לֹא פָּחוֹת:

בַּקַּיִץ בְּדַרְכִּי מִבֵּית הַסֵּפֶר

הַתִּיכוֹן:

מַשְׁפִּיל עֵינַיִם בִּמְבוּכָה חֲרוּכָה

אֶל סֵפֶר הַשְּׁיָרִים

מֵעוֹלָם שֶׁהָיָה תָּם וְשָׁלֵם וּפָתוּחַ

לָרוּחַ: שֶׁיָּרִים.

וּכְשֶׁהַיְּלָדִים שָׁאֲלוּ לִשְׁמִי:

בִּקַּשְׁתִּי מִגּוּפִי

שְׁהִיָּה

לִרְשֹׁם יְפִי קְלִפָּתוֹ בְּפֶחָם

עַז. שֶׁיִּחַם זִכְרוֹן הַנְּיָר.

הִנֵּה הִנָּהּ כָּאן אַהֲבָה:

אָעֵז לוֹמַר: שִׁירָה

שֶׁאִי אֶפְשָׁר עַכְשָׁו לוֹמַר.

לֹא לַחֲלֹם! אֲנִי מַכִּיר אֶת הַהַרְגָּשָׁה:

עוֹד רֶגַע עֲנָפִים נִנְעֲצִים בְּגוּפִי. בְּקֹשִׁי מָה

הִצְלַחְתִי לְהֵחָלֵץ מִתּוֹךְ הַסְּבַךְ. יָם

שָׁקֵט לִחֵךְ אֶת הַחוֹל וְסִנְוֵר בְּכָחֹל

שׁוּם יַבָּשָׁה לֹא נִרְאֲתָה גַּם

לֹא עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם. חָצִיתִי תְּחִלָּה אֶת הַחוֹל

הֶחָלָק וְהַלַּח וְאַחַר כָּךְ הַיָּבֵשׁ וְהַפָּרִיךְ הַנִּדְבָּק

לִבְהוֹנוֹת הָרַגְלַיִם. פְּרָט לְשַׁחַף בּוֹדֵד

שֶׁנִּקְרָה לִפְעָמִים בְּדַרְכִּי: הָיָה הַמָּקוֹם שָׁקֵט

מְאֹד. הַיַּעַר הָיָה עָבוֹת וְסָבוּךְ וְשׁוּם דָּבָר לֹא

נַע בְּתוֹכוֹ: לֹא צִפּוֹר: אֲפִלּוּ לֹא 

חֶרֶק. כַּעֲבוֹר רֶבַע שָׁעָה בְּעֶרֶךְ

פִּלַּסְתִּי לִי דֶּרֶךְ בֵּין הַשִּׂיחִים הַקּוֹצָנִיִּים.

כָּאן לֹא הָיוּ עֵצִים זוֹ הָיְתָה טִירָה:

אֵלֶּה שְׂרִידִים שֶׁל מִגְדָּל וְכָאן הָיוּ מַדְרֵגוֹת

שֶׁהוֹלִיכוּ לְרֹאשׁ הַחוֹמוֹת לִפְנֵי דּוֹרוֹת 

רַבִּים לְפִי הַמַּרְאֶה.

אַרְיֵה עָצוּם וִידִידוּתִי (הִיא

כְּלָל לֹא עָצְרָה לַחֲשֹׁב אִם הוּא יְדִידוּתִי

אוֹ לֹא) קָרָא לַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בִּשְׁמָהּ.

חַיָּלִים רַבִּים נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה:

אֲפִלּוּ הַגַּמָּדִים עָמְדוּ בְּפִיּוֹת פְּעוּרִים.

כַּמָּה הֵחֵלוּ נְסוֹגִים

אֲבָל הֲמוֹן הַחַיּוֹת הִתְגּוֹדֵד מִסָּבִיב

לָאַרְיֵה שֶׁהִכְתִּיר אֶת הַנָּסִיךְ לְמֶלֶךְ

וְשָׁלַח אֶת הַיְּלָדִים בְּמַדֵּי בֵּית הַסֵּפֶר אֶל רְצִיף

תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.

צְחוֹק יְלָדִים בְּכִיּוֹת וּפֹה

וָשָׁם גַּעֲרוֹת הָאִמָּהוֹת תַּחַת

אֳרָנִים מְטֻפָּחִים שִׂיחָה עֵרָה בְּגֶרְמָנִית

אִי יָרֹק נָדִיר שְׁמוּרָה

מֻקֶּפֶת אַסְפַלְט וּסְאוֹן עִירוֹנִי טִפּוּסִי.

מִדָּה שֶׁל פַּשְׁטוּת עוֹלָם שֶׁנִּפְתָּח

כְּדֵי סֶדֶק דַּי גַּם בּוֹ

בִּשְׁעַת עַרְבִית בַּסְּתָו.

פִּינְקוּ עוֹד מְעַט סוֹגֵר:

בְּיַרְקוֹנִית הַכִּכָּר מִמּוּל עֲדַיִן אוֹר

וְקוֹנִים אַחֲרוֹנִים: ‘בַּמְבָּה’ לַיֶּלֶד:

קַרְטוֹן בֵּיצִים שֶׁל פַּעַם:

כְּלַבְלַב שֶׁנִּקְשַׁר לְעַמּוּד בַּחוּץ

כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה: אֲנַחְנוּ עוֹד פֹּה.

מַה שֶּׁיָּבוֹא יָבוֹא.