כללי

יוליצ’קה

מרדכי אסקין

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ אַף לֹא
נִמְכַּרְנוּ לְמִצְרַיִם רַק רָצִינוּ בָּהּ לִהְיוֹת
צָפְנַת פַּעְנֵחַ
בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן שֶׁל קָאזָאן,
כְּמוֹ יוֹסֵף לַחֲלֹם עַל קוֹלְחוֹז שָׁם כֻּלָּם
אִלְּמִים הֲלוּמִים מִשְׁתַּחֲוִים לְעֵגֶל הַפְּלָדָה שֶׁל מוֹסְקְבָה
(לְשָׁלוֹם לְשִׁוְיוֹן וּלְאַחְוָה בֵּין עַמִּים). וּבְתָשָׁ”ח

 

 

הֲרֵי לֹא רָקַדְנוּ אִתְּכֶם רַק קָבַרְנוּ
מִיכוֹאֵלְס שֶׁלָּנוּ
יֶבְטוֹשֶׁנְקוֹ לֹא שָׁבַר עוֹד שְׁתִיקַת בַּאֲבִּי יָאָר
נוֹתַרְנוּ לְהַסְנִיף נִיחוֹחוֹת שֶׁל מוֹלֶדֶת
לֶאֱחֹז בְּשׁוּלֵי גְּלִימָתָהּ שֶׁל גּוֹלְדָה

מֵאִירְסוֹן. וְהָיִינוּ

 

 

יֹוֹלִצְ’קָה קְטַנָּה שֶׁפָּרְחָה
במ”ט שַׁעֲרֵי הַכְּפוֹר שֶׁל גּוּלָאגֵי פִּיתוֹם וְרַעַמְסֵס,
חֲנֻכִּיָּה לֹא כְּשֵׁרָה עֲשׂוּיָה קְּרָעִים שֶׁל כְּתֹנֶת פַּסִּים
טְבוּלִים בְּדַם אֲדָמָה אֲרוּרָה
וְאֵיךְ שֶׁצָּעַקְנוּ לְאוֹרָהּ
“ура, ура”
כִּי לֹא יָדַעְנוּ נִגּוּן לֹא הָיְתָה לָנוּ תְּפִלָּה
רַק פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה אִתָּנוּ רָקְדָה
“הוֹרָה הוֹרָה”

דּוֹמַעַת עַל יַלְדֵי הַמָּשִׁיחַ הַקָּם לִתְחִיָּה
שֶׁהֲרֵי

 

 

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ
סֶלַע חָצַבְנוּ
עַד דָּם –

 

וִיהִי אוֹר.

יוסף