כללי

יוליצ’קה

מרדכי אסקין

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ אַף לֹא
נִמְכַּרְנוּ לְמִצְרַיִם רַק רָצִינוּ בָּהּ לִהְיוֹת
צָפְנַת פַּעְנֵחַ
בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן שֶׁל קָאזָאן,
כְּמוֹ יוֹסֵף לַחֲלֹם עַל קוֹלְחוֹז שָׁם כֻּלָּם
אִלְּמִים הֲלוּמִים מִשְׁתַּחֲוִים לְעֵגֶל הַפְּלָדָה שֶׁל מוֹסְקְבָה
(לְשָׁלוֹם לְשִׁוְיוֹן וּלְאַחְוָה בֵּין עַמִּים). וּבְתָשָׁ”ח

 

 

הֲרֵי לֹא רָקַדְנוּ אִתְּכֶם רַק קָבַרְנוּ
מִיכוֹאֵלְס שֶׁלָּנוּ
יֶבְטוֹשֶׁנְקוֹ לֹא שָׁבַר עוֹד שְׁתִיקַת בַּאֲבִּי יָאָר
נוֹתַרְנוּ לְהַסְנִיף נִיחוֹחוֹת שֶׁל מוֹלֶדֶת
לֶאֱחֹז בְּשׁוּלֵי גְּלִימָתָהּ שֶׁל גּוֹלְדָה

מֵאִירְסוֹן. וְהָיִינוּ

 

 

יֹוֹלִצְ’קָה קְטַנָּה שֶׁפָּרְחָה
במ”ט שַׁעֲרֵי הַכְּפוֹר שֶׁל גּוּלָאגֵי פִּיתוֹם וְרַעַמְסֵס,
חֲנֻכִּיָּה לֹא כְּשֵׁרָה עֲשׂוּיָה קְּרָעִים שֶׁל כְּתֹנֶת פַּסִּים
טְבוּלִים בְּדַם אֲדָמָה אֲרוּרָה
וְאֵיךְ שֶׁצָּעַקְנוּ לְאוֹרָהּ
“ура, ура”
כִּי לֹא יָדַעְנוּ נִגּוּן לֹא הָיְתָה לָנוּ תְּפִלָּה
רַק פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה אִתָּנוּ רָקְדָה
“הוֹרָה הוֹרָה”

דּוֹמַעַת עַל יַלְדֵי הַמָּשִׁיחַ הַקָּם לִתְחִיָּה
שֶׁהֲרֵי

 

 

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ
סֶלַע חָצַבְנוּ
עַד דָּם –

 

וִיהִי אוֹר.

אחרית הימים

פוסט בכורה

מרדכי אסקין

כַּמָּה שֶׁהָיִינוּ
יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים תְּמִימִים,
כַּמָּה שֶׁהֶאֱרַכְנוּ אַפַּיִם וְכִמְעַט שֶׁיָּצְאָה
נִשְׁמָתֵנוּ
מִצַּחֲנַת תְּחוּם מוֹשַׁב הַשְּׁפָכִים שֶׁל אֱדֹם
בְּכָל זֹאת
לֹא שָׁלַחְתָּ מְבַשֵּׂר לִבְרָכָה,
לֹא שָׁעִיתָ לְמִנְחָת הַנָּזִיד
שֶׁל אֲבֵלֵי צִיּוֹן.

 

לְבַסּוֹף רַק שְׁכִינָה שֶׁגָּלְתָה עִמָּנוּ
צִוְּתָה:
לְהִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי אָחִינוּ עֵשָׂיו,
לָצוּד בְּפֶה לְבָבוֹת אַלּוּפָיו,
לְהַצְפִּין מִפְּנֵיהֶם הַמָּשִׁיחַ
בְּמַסֵּכַת זְכוּיוֹת שֶׁל לְאֹם,
שֶׁיִּדְבַּק בָּנוּ רֵיחַ שְׂדוֹתֶיהָ שֶׁל דְּגַנְיָה
וְנַסְתִּיר הַחַד נֵס בְּדֶגֶל אָדֹם.

 

(אָמְנָם גַּם זֹאת הִבְטִיחָה: “עָלַי קִלְלַתְכֶם בָּנַי”).

 

אַךְ גַּם הִיא לֹא אָמְרָה מָה נַעֲשֶׂה
אַחַר שֶׁכָּבַשְׁנוּ בֵּית אֱלֹהִים וְשַׁעַר שָּׁמַיִם,
אֵיךְ נִמְצָא מָזוֹר וּמַרְפֵּא לְפּוֹסְט-הַבְּכוֹרָה
שֶׁל בְּנֵי רָחֵל יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר –
בַּעֲלֵי חֲלוֹמוֹת שֶׁל שָׁלוֹם תְּמוּרַת אַחִים
בִּמְחִיר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשְּׂנוּאָה (קְרִי: הַשְּׁנִיָּה)
שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ בִּמְאוֹד.

 

וְאֵיךְ לֹא נֹאחַז בַּעֲקֵבָם,
רַק נִשְׂרֶה עִם אֱלֹהִים עִם אֲנָשִׁים,
וְנוּכַל
לִמְשֹׁל בְּלִי צְלִיעָה.

שירה

י”ז לְשִׁלְטוֹן הַיָּמִין עַל הָאָרֶץ

ניקולא יוזגוף אורבך

כְּשֶׁנִּגַּשׁ הָאִטֵּר לִבְעֹל מוֹלַדְתּוֹ / קָמָה יִרְאָתוֹ לְהַכְשִׁיל תַּאֲוָתוֹ

סָרַח אֵיבָרוֹ בְּרִפְיוֹן מֵבִישׁ / עַד סֵרְבָה לִבְעִילָתָהּ וְנִסְתַּלְּקָה חִישׁ

הִגִּיעַ אַחֵר מָלֵא אוֹן, זָקוּף / נוֹשֵׂא רוּחַ טֵרוּף וּפַרְמַשְׁתָּק חָשׂוּף

הֱזִינָהּ בְּאִידֵאוֹלוֹגְיָה לוֹחֲמָנִית כּוֹבֶשֶׁת / זִיְּנָהּ בְּמִפְעֲלֵי נֶשֶׁק וּבֶאֱמוּנָה מֻשְׁרֶשֶׁת

חָדַר לְמָעֻזֶּיהָ הַכְּמוּסִים בְּיוֹתֵר / פָּרַץ גִּדְרוֹתֶיהָ, נִצַּב כְּשׁוֹעֵר

הִזְרִיעַ בָּהּ תִּקְוָתוֹ, מְלֹא תְּכוּלַת זַכְרוּתוֹ / תַּאֲוָתוֹ בַּל תֻּשְׂבַּע, בַּל תִּכְלֶה זִרְמָתוֹ.

בִּתְמוּרָה בִּקֵּשׁ נֶאֱמָנוּת כָּל מְחוֹזוֹתֶיהָ / נֶאֱמָנוּת גַּם מִקּוֹדְמָיו וּמִמְּחַזְּרֶיהָ

הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יֵדְעוּהָ לְעוֹלָם/ שֶׁתְּהֵא לוֹ מִן הַנָּהָר וְעַד הַיָּם.

פָּגָה חֲמַת הָאִטֵּר וְלֹא זָכַר עַל מָה / שֶׁמָּא בְּלִבָּהּ חִבָּה, שֶׁמָּא מַשְׂטֵמָה

זוּלָתוֹ לַכֹּל אֵין סָפֵק וּרְבָב/ מִי אֲשֶׁר עַל לִבָּהּ וּלְמַרְגְּלוֹתָיו תִּשְׁכַּב

וְכָל אֵימַת שֶׁמְּבַקֵּשׁ הָאִטֵּר לְבָעֳלָהּ בִּתְחִנָּה/ הַמּוֹלֶדֶת מַפְנָה בְּבוּז אֶת יַשְׁבָנָהּ.

שירה

בכוח הרוח – זיכרונות

דני אדמסו

 

ליום ירושלים, יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. לזכרה של פטג אדמסו, דודתי היקרה אשר נותרה ונקברה בחופזה בארץ לא לה.

 

 

א.
הֵם הוֹלְכִים, הוֹלְכִים. הוֹלְכִים, כְּמוֹ מַרְיוֹנֵטוֹת. לֹא יָמִינָה, שְׂמֹאלָה אוֹ יָשָׁר. צָפוֹנָה.

 

ב.
הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים, צוֹעֲדִים בְּאַחְוַת מְחוֹזוֹת, כְּפָרִים וּמִשְׁפָּחוֹת. לֹא בַּיָּמִים. בַּלֵּילוֹת. טוֹעֲמִים מְעַט, נִזּוֹנִים רוּחַ.

 

ג.
הוֹלְכִים, נָעִים. הַמִּדְבָּר לֹא נִגְמַר כָּךְ גַּם הָרוּחַ. דּוֹחֲפִים מֵאָחוֹר נִמְשָׁכִים הָלְאָה, יַחַד וּלְחוּד, הָאֶחָד לְמַעַן הָאַחַת.

 

ד.
בְּעִקְבוֹת רוּחַ. מֻכְרָחִים לְהַמְשִׁיךְ. צוֹעֲדִים צִיּוֹנָה, יְרוּסְלִימָה, הַיַּעַד מְחַכֶּה. יַרְכְּתֵי צָפוֹן בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ. נֶאֱחָזִים רוּחַ.

 

ה.
הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים, עַד שֶׁכָּלוּ הַמַּיִם, תַּם הַמַּאֲכָל. לֹא הַמִּדְבָּר, הָאֲדָמָה הַלּוֹהֶטֶת. נְחוּשִׁים לְהַגִּיעַ יָרוּ-שָׁלֵם, עוֹד כֹּחַ, נֶאֱסַף מִן הָרוּחַ.

 

ו.
הוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים. חִזָּיוֹן, וְאוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה. חוֹלוֹת וְעוֹד מִדְבַּר שֶׁלֹּא נִגְמַר. בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ עֲרֵמוֹת אֲבָנִים. נָשִׁים וַאֲנָשִׁים בִּמְנוּחָה, תַּחֲנָה קְבוּעָה, חַיִּים, חַסְרֵי רוּחַ.

 

ז.
הַנּוֹתָרִים עֲיֵפִים, בְּקֹשִׁי צוֹעֲדִים. כָּעֵת תּוֹרָם לָנוּחַ, לַעֲרֹם אֲבָנִים. מִתְמַעֲטִים, הָאֲנָשִׁים כְּמוֹ אֲבָנִים. חוֹלוֹת, זוֹחֲלִים, חַיּוֹת יֵשׁ בְּשֶׁפַע. חֶלְקָם הִגִּיעוּ, שְׁאֵרִיּוֹת אָדָם, בְּקֹשִׁי גּוּף, רַק הָרוּחַ.

 

ח.
עוֹצְרִים. סוּדָאן, אֲדָמָה פְּצוּעָה סוֹפַחַת אֶת הַהוֹלְכִים, הַמַּחֲנֶה מָוֶת. הוֹרִים מְאֻפָּקִים, לֵדוֹת שְׁקֵטוֹת בְּצִדֵּי דְּרָכִים. הָרוּחַ נוֹשֶׁפֶת. הַיּוֹם אוֹ מָחָר. מַמְתִּינִים לְבוֹא הַיּוֹם. הֵיכָן הַצִּפּוֹר? הַאַסְתֵּרָּי, הַחֲסִידָה. סִימָן, לְ”כַּנְפֵי נְשָׁרִים”. הַהַבְטָחָה.

 

ט.
בָּאָה הָעֵת. עַכְשָׁו עוֹלִים, בַּתּוֹר, לָרֶגַע הַמְּיֻחָל, לָלֶכֶת כְּבָר. הוֹרָאָה מִגָּבוֹהַּ, לֹא לַעֲקֹף. אֲבָל הַיֶּלֶד פּוֹסֵעַ כְּבָר לִפְנֵי הָאֵם. זֶהוּ קַיִץ עִם גֶּשֶׁם אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מַשַּׁב רוּחַ, רַק מַלְקוֹחַ.

 

י.
עֲיֵפוּת. הָאָב נִרְדָּם טֶרֶם הַיַּלְדָּה. אֵם, נִגְרֶרֶת אַחֲרֵי הָאָב. שֶׁקֶט עַכְשָׁו. יְשֵׁנִים. לִמְנוּחַת עוֹלָמִים.

 

יא.
חַם בַּמַּחֲנֶה. עוֹבֵר יוֹם, שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ וְשָׁנָה. בְּהַמְתָּנָה, הָעֵצִים מְצִלִּים עַל יְלָדִים. הַהוֹרִים אֵינָם. מַבִּיטִים מַעְלָה לְחַפֵּשׂ סִימָן. צִפּוֹר הַבַּרְזֶל בְּדַרְכָּהּ לְיַעַד אַחֵר, אוּלַי תְּחַזֵּר עוֹד אַחֲרֵינוּ, בְּכוֹחַ הָרוּחַ.

 

יב.
רַבִּים הָלְכוּ וְחֶלְקָם מַמְתִּינִים. הָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת מַעְלָה. הִנֵּה, צִפּוֹר קְטַנָּה, אוּלַי שֶׁלָּנוּ. שַׁלְדָּג בַּמִּדְבָּר, צִפּוֹר דְּרוֹר גְּדוֹלָה. יְלָדִים, מָטוֹס עִם כֶּרֶס מְלֵאָה. זְקֵנִים, הוֹרִים, שְׁאֵרִיּוֹת אָדָם, הַכֹּל נִבְלָעִים אֶל קִרְבָּהּ. נִזְרָקִים פְּנִימָה בְּרוּחַ גְּדוֹלָה.

 

יג.
בָּא הָרֶגַע, הַכֹּל מְרַחֲפִים, דּוֹאִים בָּאֲוִיר. יְלָדִים תְּמֵהִים שׁוֹאֲלִים מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

 

יָד.
מַבָּט חָטוּף מִלְּמַעְלָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה. נִפְרָדִים מֵעֲרֵמוֹת הָאֲבָנִים, מֵהַמִּשְׁפָּחָה, הָאֲנָשִׁים. עָפִים בַּחֲשֵׁכָה, בְּתוֹךְ צִפּוֹר גְּדוֹלָה בֵּין עֲנָנִים, רוּחַ, אֲוִיר פְּסָגוֹת. טָסִים וּמְהַרְהֲרִים. כַּמָּה צוּרוֹת כַּמָּה כֹּחַ לָרוּחַ.

 

טו.
שָׁלוֹם יְרֶסְלָם. הִנֵּה אֲנַחְנוּ, כַּמָּה מֵאִתָּנוּ. הִנֵּה, בָּאנוּ לֹא לָנוּחַ, לָלוּן, אֶלָּא לִבְנוֹת, לְהִבָּנוֹת וְלִחְיוֹת.

 

טז.
שָׁלוֹם לְךָ יְרֶסֶּלֶם, צִיּוֹן, הַלֹּא תִּשְׁאֲלִי לְשָׁלוֹם אֲסִירַיִךְ? הִנְנוּ כָּאן, כִּנּוֹר לְשִׁירַיִךְ. בְּעָמְדֵנוּ עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ, חָלַמְנוּ אוֹדוֹתֶיךָ אַלְפֵי דּוֹרוֹת. לִחְיוֹת לִרְאוֹת אֶת זִיו פָּנָיִךְ.

ציונות

Share

Yehee — Political Poetic Journal