רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ, בְּנִי אֲהוּבִי
שֶׁנִּסִּיתִי בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת
שֶׁרָצִיתִי כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֲמִתִּי
לֹא פֶּסֶל אַחַד הָאָבוֹת

רָצִיתִי לִכְתֹּב לְךָ שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר
עַל דִּמְעוֹתֶיךָ לַשָּׁוְא הֵן נוֹפְלוֹת
כָּל בֹּקֶר קוֹרֵא לְךָ גִּבּוֹר וְנָמֵר
וַאֲנִי זֶה שֶׁשָּׁכַחְתִּי לִבְכּוֹת

וְכָמוֹךָ חָלַמְתִּי לָעוּף בֶּעָנָן
וְהָפַכְתִּי שֻׁלְחָן לִסְפִינָה
וְטוֹפַפְתִּי בַּגֶּשֶׁם בְּמַגָּף וּבַבֹּץ
וּבִקְצֵה הַלָּשׁוֹן טִפָּה רִאשׁוֹנָה

לֹא חָלַמְתִּי שֶׁאֶסְגֹּר בִּתְרִיסִים אֶת הַחֶדֶר
שֶׁאֶדְפֹּק בְּאֶגְרוֹף בַּשֻּׁלְחָן, בַּסְּפִינָה
שֶׁאָשִׂים אוֹתְךָ עָמֹק בְּתוֹךְ עֵדֶר
שֶׁאֶחְסֹם בְּגוּפִי טִפָּה רִאשׁוֹנָה

זֶה מַסָּע שֶׁל חַיִּים
בּוֹ בָּחַרְנוּ בְּיַחַד
וְנִשְׁבַּעְנוּ יַחְדָּו בַּשָּׁמַיִם מֵאָז
וְעַכְשָׁו פֹּה זוֹעֵק לְאוֹתָם הַשָּׁמַיִם
שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֶת עַצְמִי
וְאַבִּיט בְּלִבְּךָ
וְאֶתֵּן לְךָ חֹפֶשׁ לִהְיוֹת עַצְמְךָ.
וְאִם תִּשָּׁבַע שֶׁכָּךְ לֹא תִּהְיֶה
דַּע, גַּם אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי, בְּעוֹדִי עַל סְפִינָה בֶּעָנָן,
וְעַכְשָׁו אֲנִי מִתְוַדֶּה.

אֵיךְ יוֹדַעַת הַשְּׁקֵדִיָּה מָתַי לִפְרֹחַ
לְבַשֵּׂר בְּנִצָּנִים אָבִיב פּוֹרֵץ,
רַק עוֹד מִתְקֶפֶת גִּשְׁמֵי עֹז
וְגַם צָבָא הָרְעָמִים יֵלֵךְ לִישֹׁן.

אֵיךְ יוֹדֵעַ הָעֻבָּר מָתַי לִצְרֹחַ,
פִּתְחִי אִמִּי פִּתְחִי רַחְמֵךְ
הֵן זוֹ עֵת לִבְקֹעַ,
לִי קוֹרֵא גּוֹרָל בַּחוּץ:
צֵא, הַתְחֵל לִנְסֹעַ!

אֵיךְ יוֹדְעִים הַיְּלָדִים מָתַי לִצְמֹחַ,
לוֹ פְּלוּמַת שָׂפָם דַּקָּה, לָהּ חָזֶה זוֹרֵחַ,
לְהַבִּיט גַּם לִצְדָדִים אֶל כָּל אוֹרֵחַ.

אֵיךְ יוֹדְעִים הַבַּחוּרִים מָתַי לִצְלֹחַ
אֶת נְהַר הַסַּמְבַּטְיוֹן אִשָּׁה לִתְבֹּעַ
לַחֲתֹר אֶל אֲהָבִים גַּם קֵן לִנְטֹעַ.

אֵיךְ יוֹדְעִים הַגְּבָרִים מָתַי לִשְׁלֹחַ
אֶת יָדָם אֶל הָרוֹבֶה אוֹיֵב לִגְדֹּעַ
וּבְיָדָם נוֹפֵף שָׁלוֹם כִּי עֵת לִסְלֹחַ.

אֵיךְ יוֹדְעוֹת גַּם הַבָּנוֹת בַּפּוּךְ לִמְרֹחַ
לְדַבֵּר בְּעֵינֵיהֶן גַּם לֵב לִקְרֹעַ
לְתַקֵּן בָּאַהֲבָה עוֹלָם פּוֹשֵׁעַ.

אֵיךְ יוֹדְעִים הוֹרִים לִמְצֹא נָתִיב
בֵּין עוֹלַם הַיְּלָדִים נוֹשֵׂא אָבִיב
לְבֵין עוֹלַם זְקֵנִים אֲשֶׁר סָבִיב.

וְאֵיךְ יוֹדְעִים גַּם הַסָּבִים הִגִּיעָה עֵת
לְסַכֵּם הַזִּכְרוֹנוֹת לָשֵׂאת הָעֵט
לֶאֱסֹף אֶת הַשִּׁירִים וְהַתְּמוּנוֹת
לֶאֱרֹז הַמִּזְוָדָה לוֹמַר שָׁלוֹם
זוֹ עֵת פְּרֵדָה בְּטֶרֶם לֶכֶת.

כִּי רַבַּת תַּחֲנוֹת הִיא הַדֶּרֶךְ
אַחַת לַמֶּלֶךְ אַחַת לַהֵלֶךְ,
מַסַּע אֱנוֹשׁ בְּזֶה הַיְּקוּם
עִתִּים יִפֹּל עִתִּים יָקוּם.

וַאֲנִי מֵאֲבוֹתַי יָרַשְׁתִּי סוֹד
כַּצִּפּוֹרִים לָדַעַת עֵת הַנְּדֹד
מָתַי שַׁלֶּכֶת עֵת לָלֶכֶת
מָתַי אֶל עָל לָשֵׂאת כָּנָף
בְּשִׁיר אֶל בֵּית הַמְּנוּחוֹת.

סְלִיחָה,
אֲנִי עֲסוּקָה.
עֲסוּקָה בְּלִחְיוֹת אֶת חַיַּי.
שֶׁלֹּא יִתְגַּלְגְּלוּ בִּלְעָדַי.
עֲסוּקָה בְּלִהְיוֹת בִּמְקוֹמִי,
בְּכָל גּוּפִי וְנוֹכְחוּתִי.
לֹא אֵיפֹה שֶׁאֲנִי מוֹפִיעָה כְּכוֹתֶרֶת,
נֶעֱלֶמֶת מֵאֲחוֹרֵי מָסָךְ וּמִתְרוֹקֶנֶת,
צְמֵאָה לְאַהֲבַת קָהָל,
מַרְוָה אֶת צִמְאוֹנִי בְּאַהֲבַת שָׁוְא,
כְּרַעַל.

עֲסוּקָה בְּלִלְגֹּם,
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתָה.
לְהַקְשִׁיב לְתִקְתּוּק הַשָּׁעוֹן,
לְמֶחֱצָה.

וּבָרֹאשׁ,
בָּרֹאשׁ אֲנִי בֵּין מְצִיאוּת לַחֲלוֹם.
רוֹקֶמֶת כְּנָפַיִם צְחוֹרוֹת מֵעַל שְׁחֹר הַתְּהוֹם.
לוֹגֶמֶת בְּשֶׁקֶט וּמְחַיֶּכֶת,
לָאֹפֶק הַמְּחַכֶּה.

וּבַגּוּף,
כְּבָר מַרְגִּישָׁה אֶת הָרֶטֶט.
לְאַט לִנְשֹׁם וְלִטְעֹם בְּכַפִּית.
מָנָה אַחַר מָנָה שֶׁל טִפּוֹת שֶׁקֶט,
הַמַּמְתִּינוֹת לִי.
אִם רַק אֶתֵּן לָהֶן לַעֲטֹף אוֹתִי כְּמַלְמָלָה,
אָהההה…
אֵיזוֹ תְּחוּשָׁה.

הַכֹּל חַד וְרַךְ בּוֹ זְמַנִּית
רַק לְהִתְעַרְסֵל עִם שְׂמִיכָה וְכָרִית
לָשִׂים שֶׁלֶט עַל הַדֶּלֶת –
“אֵין לְהַפְרִיעַ. אֲנִי חַיָּה אֶת חַיַּי”.

אַךְ,
אִם בְּכָל זֹאת תִּרְצוּ,
לֹא בְּמֵיל וְלֹא בְּוָוטְסָאפּ.
עָדִיף בְּלִי לְהוֹדִיעַ.
אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהוֹפִיעַ.
לִי זֶה לֹא מַפְרִיעַ.

אִם תִּרְצוּ לִהְיוֹת חֵלֶק מֵחַיַּי,
מִקָּרוֹב הֲכִי כְּדַאי.

מִפְגַּשׁ עֵינַיִם,
וְלֹבֶן הַשִּׁנַּיִם.

כְּשֶׁשְּׁנֵי לְבָבוֹת פּוֹעֲמִים בְּאֹפֶן אָחִיד
(אֶת זֶה לֹא תִּמְצְאוּ בְּשׁוּם פִיד).

עֲסוּקָה בְּלִחְיוֹת,
לִחְיוֹת,
וּלְהָרִיעַ.
מֻזְמָנִים לְהַפְתִּיעַ.

אֲנִי כָּאן.
מִקָּרוֹב.

אֵינִי מְעֻנְיָן לִבְדֹּק בְּהַר הַכֶּסֶף
לֹא מְעֻנְיָן בְּפּוֹלִיסַת טָעוּיוֹת אִטִּיּוֹת
אֲנִי בְּדִיּוּק צָף לִי עַל יַם תִּפְאֶרֶת
כָּךְ שֶׁלֹּא אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בַּשִּׂיחָה הַזֹּאת
וְלֹא, אֵינִי זָקוּק לְבִטּוּחַ מְשׁוֹרְרִים

הָרַעַם מִתְגַּלְגֵּל,
מִתְגּוֹלֶלֶת הַכּוֹתֶרֶת.
סָבַרְנוּ – הַגְזָמָה,
בָּנוּ לֹא תִּגַּע,
פָּטַרְנוּ בְּשׁוּם דָּבָר.

חָטַפְתִּי כָּזוֹ מַכָּה,
שֶׁנִּצְטָרַכְתִּי לְהַכְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה.
לְהוֹדוֹת,
שֶׁהָיָה זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל קֶסֶם,
שֶׁהָעִקָּר הַפְּרִישׁוּת,
שֶׁזֶּה רַק הַחוֹמֵל,

רַק הַגּוּף שֶׁחָטַף עַד הָעֶצֶב.
רַק הַנֶּפֶשׁ,
רַק הַנְּשָׁמָה,
עַד הָרֵישָׁא דְּלָא אִתְיְדַע,

אֲבָל – בַּכֶּתֶר,
בַּכֶּתֶר – הַכֹּל בְּסֶדֶק.

בְּשָׁעָה חָמֵשׁ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר,
כַּאֲשֶׁר אוֹר אֶלֶף הַשְּׁמָשׁוֹת רִחֵף פְּנִימָה
דֶּרֶךְ הֶחָרִיץ בַּחַלּוֹן, סָדַק אֶת כַּפּוֹת־יָדָיו
הַגַּסּוֹת שֶׁל הַחֹשֶׁךְ, הִתְחַלְתִּי לְהָבִין אֵיךְ
אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

מָה כְּבָר עָשִׂיתִי?
אֲנִי שָׁנִים לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם.
אֲנִי רַק הִסְתַּכַּלְתִּי בַּחַלּוֹן (דליה רביקוביץ’, החלון)

*

בִּזְמַן כָּזֶה אַתָּה אָנוּס לְהָאֵט.
עַל הָרִצְפָּה. נָמוּךְ. מַקְשִׁיב אֶת
רַחַשׁ הַנְּמָלִים. הָפוּךְ
הוֹזֶה אֶת תְּזוּזַת הָעֲנָנִים.
אֲבָל הַבַּיִת לֹא נוֹסֵעַ
מָה שֶׁקּוֹרֶה קוֹרֶה
תָּמִיד גַּם בֵּין קִירוֹת.
וּמַחְשָׁבוֹת
עוֹבְרוֹת אוֹתְךָ
כְּמוֹ עַמּוּדֵי חַשְׁמַל
אֶחָד אֶחָד דּוֹלְקִים

אַחֲרֶיךָ הַצֵּל וְהָאוֹר

מִתְחַלְּפִים עַל הַמּוֹשָׁב

הָאֲחוֹרִי הָרֵיק.

שַׁבַּת קוֹרוֹנָה
בְּהַר נוֹף
עוֹרֵב דּוֹאֶה בְּאִטִּיּוּת וּבְמַקּוֹרוֹ
מַצָּה רַכָּה
סִיסִים רוֹחֲפִים מֵעַל עֵמֶק בֵּית זַיִת
מִצְהֲלוֹת יְלָדִים
הַתְּפִלּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת בַּסָּלוֹן
לְבַדָּן
אַחַת נִכְתֶּבֶת עַתָּה

כְּמוֹ אֵלֶקְטְרוֹנִים בְּמֶרְחֲבֵי הָאָטוֹם
נָעִים בְּמֶרְחַקֵּי שְׁנוֹת אוֹר
בְּמַבְּטֵי חֲשָׁד
בֶּאֱמֶת רוֹצִים חִבּוּק
אָרֹךְ כְּמוֹ סְלִיל גֵּנֵטִי
שׁוֹפֵעַ חֶלְקִיקִים
דְּשָׁאִים זוֹהֲרִים
וְאַלְפֵי הַחֲרָקִים הַמְּאַבְּקִים
אֶת שְׂדוֹת הָאָרֶץ
אֶת הַטֶּבַע הָאִלֵּם
בָּאָבִיב הַזֶּה

*
יְמֵי מַגֵּפָה וּבָנוּ דּוֹגֵר
הָרֶגַע בּוֹ נִ-נְגַּע
וְנִהְיֶה לְבָשָׂר
אֶחָד.

*
מִצְפֵּה אַרְבֵּל וְהַכֹּל צוֹעֵק אָבִיב,
גְּדִילָנִים עוֹבְרִים מִיָּרֹק לְסָגֹל,
מְחוֹל חַרְדָּלִים בָּרוּחַ, הַכִּנֶּרֶת
מְלֵאָה כִּמְעַט עַד הַסּוֹף,
אֲנַחְנוּ כִּמְעַט שָׁם.

*
מָצָאנוּ צֵל תַּחַת עֵץ הֶחָרוּב,
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חוֹלֶה וְאָנוּ מִתְפַּשְּׁטִים
מִקְּלִפּוֹת הַמִּלִּים, מְלַטְּפִים
אֶת עַצְמֵנוּ בְּגַעְגּוּעַ בְּשָׂרִים,
נוֹתְנִים לַבֶּקַע הַסּוּרִי אַפְרִיקָאִי
לַעֲשׂוֹת בָּנוּ אֶת שֶׁלּוֹ.

לַיִל, וְהַסָּלוֹן נֶאֱסָף
הַיָּם נֵעוֹר וְנִשְׁפָּךְ
מִבֵּין חֲרַכֵּי הַתְּמוּנָה
הַסְּפָרִים מְצַחֲקִים לְפָנַי
מְצַחֲקִים בְּצוּקֵי הָאָרוֹן
סְפִינוֹת הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל נִטְרָפוֹת
בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה
הַכְּרִיכוֹת מִתְקַלְּפוֹת
מִתְקַלְּפוֹת אֶל פִּי הָרִצְפָּה
וְיָדַעְתִּי כִּי לֹא מִלִּבִּי
לַיִל,
וְהַחַלּוֹן הִתְנַפֵּץ
הִתְנַפֵּץ כְּמַרְאָה מְאִירָה
כֶּלֶב צוֹעֵק תִּינוֹק יוֹנֵק
וְהַשְּׁכִינָה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעֲלָהּ
וַאֲנִי מִתְכּוֹפֵף
לֶאֱסֹף נִיצוֹצוֹת
לְתַקֵּן אֶת חֲצוֹת הַלַּיִל
אֲנִי מְעוֹפֵף עַל שְׁטִיחַ תְּפִלָּה
מִזְדַּוֵּג עִם כָּל הַסְּפָרִים
מִזְדַּוֵּג בְּכָל הַשָּׂפוֹת
מִזְדַּוֵּג בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ
לְהָשִׁיב הַשְּׁכִינָה
לְהָבִיא גְּאֻלָּה
אוֹיָה!
נָגַעְתִּי בַּכֶּתֶר
נִמְחוּ אוֹתִיּוֹת הַזָּהָב
נִמְחָה גַּם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ
אוֹיָה!
בָּרָאתִי חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים מִדַּי לַגּוּף
כְּבֵדִים מִדַּי לְאוֹר
אוֹיָה!
הַיּוֹם אֶהְיֶה נִבְרָא

חֲזָרָה מֵהַמַּכֹּלֶת
צְבִי צָעִיר מַמְתִּין לִי
עַל סַף הַדֶּרֶךְ הַמִּתְעַקֶּלֶת
מַבִּיט בִּי שׁוֹאֵל – מָה?
אָרֹךְ וְשָׁקֵט
אֲנִי עוֹנָה מָה שֶׁעוֹנָה
הוּא מַקְשִׁיב בִּדְרִיכוּת
שׁוֹמֵר הָהָר הַשּׁוֹמֵם
מִסְתּוֹבֵב מִמֶּנִּי מְנַתֵּר
וַאֲנִי לְבֵיתִי
הַסָּגוּר

וִיהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה
וְהִנֵּה
נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הָעֵינַיִם
וְרִיסִים לֹא נָגִיף
וּכְיוֹנִים לְבָנוֹת
הָאֹשֶׁר יָעוּף
וְיָשׁוּב אֶל חֵיקֵנוּ
רַגְלֵינוּ לֹא תִּנָּגַפְנָה בְּמָגוֹר
וּכְתָרִים נִקְשֹׁר
אִישׁ אִישׁ לְעַצְמוֹ
וְאִשָּׁה לְמִשְׁפַּחְתָּהּ
בֹּקֶר בֹּקֶר
וְעֶרֶב עֶרֶב
שָׁלוֹם כְּסִיר יִשָּׁפֵת
וְאֵשׁ תָּמִיד תִּהֲלַךְ
וּמְגוּפַת שְׁפָעִים תִּפָּתַח
וְעוֹד זֶרַע בַּמְּגוּרָה
וְנֹגַהּ יָקוּם בִּשְׁפַּרְפָּרָא

אֲנַחְנוּ בְּסֶגֶר. הַמֶּלֶךְ
קוֹרוֹנָה הַ-19,
כּוֹבֵשׁ אֶת הָרְחוֹבוֹת
עִם קִלְשׁוֹן בִּלְתִּי נִרְאֶה.
סְפוּנִים בְּבָתֵּינוּ, תִּזְמוּנִים
קְבוּעִים מִתְמַסְמְסִים,
הַזְּמַן
הַמּוּצָק
הַלִּינֵאָרִי
מְאַבֵּד
מִינֵרָלִים,
נָמֵס,
שָׁב
אַט אַט
לְמַצָּבוֹ הַנּוֹזְלִי.
בְּמִצְוַת
הַכֶּתֶר, הַשִּׁגְרָה
כְּלוּאָה בְּטִירָה
וְאָנוּ שָׁבִים לִזְמַן
מָה, לִזְמַן
עָגֹל, פָּשׁוּט
כְּשֶׁזְּמַן עוֹד
הָיָה זְמַן –
חוּשׁ

רֹאשִׁי תָּדִיר בִּתְעָלַת לֵדָה

אִמִּי הַנִּסְתֶּרֶת לְרֹאשִׁי כֶּתֶר, פָּתוּחַ

וְנוֹהֵר צְפוּנוֹתֶיהָ.

טַבְּעוֹת הַשָּׁנִים מִתְעַצּוֹת בְּבִטְנִי,

יְלָדַי שְׁתִילִים סְבִיב שֻׁלְחָנִי.

טֶרֶם נוֹלַדְתִּי

מתוך “זרקא” שראה אור בסדרת ריתמוס של הוצאת הקיבוץ המאוחד 2018