וּכְשֶׁהֵקִיץ רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה מִן הַתַּרְדֵמָה הַגְּדוֹלָה וּפָקַח בַּחֲבָטָה אֶת רִיסָיו, וְרָאָה אֶת בָּנָיו וְאֶת רוֹפְאָיו וְאֶת סָרִיסָיו, יָדַע כִּי הוּא בְּבֵית הַחוֹלִים וְלֹא בְּהֵיכָלוֹ, וַיֹּאמַר: הָיִיתִי בַּחוֹלְמִים, וָאִיקַץ וְהִנֵּה חֲלוֹם.
וּבְקוֹלוֹ הָיְתָה הָרְוָחָה אֲבָל לִבּוֹ פָּחַד עוֹד וְרָחַב. פָּחַד כִּי חֲלוֹם וְאֵין פּוֹתֵר, רָחַב כִּי רַק חֲלוֹם וְלֹא יוֹתֵר. וַיֹּאמַר: הוֹצִיאוּ כָּל זוֹנְדָּה מֵעָלַי, הָסִירוּ מִמֶּנִּי תְּרוּפוֹת וְסַמִּים, וּתְנוּ לִי אֶת מִקְטָרְנִי וְאֶת נְעָלַי, וַאֲסַפֵּר חֲלוֹם עַל שְׁנָתַיִם יָמִים.
עַל שְׁנָתַיִם סִפֵּר הַמַּחְלִים, עַל שְׁתֵּי כְּבָשִׂים רָעוֹת בָּשָׂר, שֶׁאָכְלוּ אֶת הַיָּפוֹת בָּרְחֵלִים, כִּבְשָׂה אַחַר כִּבְשָׂה. סִפֵּר אֶת חֲלוֹם בְּנוֹת הַצֹּאן תּוֹךְ שֶׁהוּא רָץ, וְסָרִיסָיו-מֵרָצוֹן אָצִים אַחֲרָיו, בַּמִּסְדְרוֹן, בַּמַּעֲלִית, לִשְׁמֹעַ חֲלוֹם הַשַּׁלִּיט.
– בַּחֲלוֹמִי, וְאֵינִי שַׁלִּיט עוֹד בָּרוּחַ, וַאֲנִי שַׁלִּיט בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יָרוּהָ, וְהָרוּחַ שַׁלֶּטֶת בִּי וְהִיא רוּחַ רָעָה כִּי בָּאוּ שְׁתֵּי שְׁנוֹת הָרָעָב. וּפִי שֶׁאֵינֶנּוּ נִשְׁמָע לִי קוֹרְאֵנִי כּוֹבֵשׁ, וְרַגְלַי שֶׁאֵינָן נִשְׁמָעוֹת לִי רָצוֹת לְהָרַע, וְנִשְׁכַּחַת, כְּבֵדָה, יְמִינִי. וְחִכִּי יָבֵשׁ. וְרוּחִי הַצּוֹעֶקֶת עֲצֹר נִשְׁבְּרָה.
וַאֲנִי כְּשָׁבוּי בְּיַד רוּחַ, אֲנִי כְּנִכְפֶּה, וּפִי מְדַבֵּר וְאֵינֶנִּי דּוֹבֵר בּוֹ, בַּפֶּה, וּפִי מְצַוֶּה וְזוֹמֵם, זָמֹם וְרָקֹחַ, וְכֹחִי אֵין עִמִּי, אַךְ מַרְאִי כְּרַב כֹּחַ. וְהִנֵּה עַל הָאָרֶץ עוֹלִים חַיָּלַי בְּשָׁחוֹר וַאֲנִי הַפּוֹקֵד, וְהָאָרֶץ כֻּלָּהּ אָסָם, וַאֲנִי הַפּוֹקֵד לְשַׁחֵת אוֹתָהּ, בְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר. וְעָשָׁן וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת קַסָּאם.
וָאֶזְעַק. וָאִיקַץ. וַתִּפָּעֶם רוּחִי. זֶהוּ זֶה, חֲבֵרִים. מוּכָנִים? עֲרוּכִים? מִי – הֵרִיעַ, וְקוֹלוֹ דְּרוֹר – בְּעַד חִסּוּל הַטֶּרוֹר? קָדִימָה – טָפַח עַל מִכְסֵה מָנוֹעַ – לְהַתְחִיל לַעֲבֹד: רוּצוּ, אַתֶּם, זְקֵנִים וָנֹעַר, רוּצוּ, תִּתְפְּסוּ אֶת הַגְּבָעוֹת.
י”א בטבת תשס”ו, 11.1.2006
עַל מָה וְלָמָּה הַחֻרְבָּן הַזֶּה? עַל עֲווֹנוֹ שֶׁל הַמַּחְרִיב. עַל מָה וְלָמָּה הַחֻרְבָּן הַזֶּה? עַל חַטָּאתוֹ שֶׁל הַמַּקְרִיב.
עַל מָה וְלָמָּה הַחֻרְבָּן הַזֶּה? עַל עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי רְאָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
עַל עֲבוֹדָה זָרָה לְבַעַל הַשְּׂרָרָה, לְעַשְׁתְּרוֹת הַתְּהִלָּה, לְכֹהֲנֵי הַמְּחִילָה, לַאֲשֵׁרוֹת הַבְּרִיחָה, לְתוֹעֲבַת הָאַבְטָחָה.
עַל גִּלּוּי רְאָיוֹת נֶגֶד הַמַּחְרִיב.
עַל שְׁפִיכוּת דָּמָיו שֶׁל הַמֻּחְרָב. שֶׁעָמַד בַּקַּו, שֶׁעָמַד מֻקָּף מֵאָחוֹר וּמוּל – וְהִנֵּה הַגְּמוּל.
עַל מָה וְלָמָּה הַחֻרְבָּן הַזֶּה? עַל שִׂנְאַת חִנָּם.
שִׂנְאַת חִנָּם בְּקֶרֶב הַמַּקְרִיב. שִׂנְאַת חִנָּם בְּחֶרֶב הַמַּחְרִיב. שִׂנְאַת חִנָּם אֲשֶׁר נִשְׁפֶּכֶת מִמַּאַמְרֵי הַמַּעֲרֶכֶת, מִמִּרְקָקוֹת וְטוֹקְבֶּקִים, מִן הַמַּכִּים אֶל הַמֻּכִּים.
אֲבָל בֶּאֱמֶת, עַל מָה וְלָמָּה הַחֻרְבָּן הַזֶּה? לֹא עַל כָּךְ וְלֹא עַל כָּכָה. פָּשׁוּט כִּי כָּכָה.
ה’ באב תשס”ה, 10.8.2005
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
Yehee — Political Poetic Journal