שירה
טוביה סולמי
אור וחושך

טוביה סולמי

אור וחושך

אָדָם יֻלַּד לְרִיב וּמַצָּה

דֶּלֶת נִפְתַּחַת וּפִרְצָה נִסְגֶּרֶת

אֶתְגָּר יָצִיץ וּבְעָיָה נִפְתֶּרֶת.

בַּחֲלַל הַשָּׁמַיִם מְחַפֵּשׂ הוּא אוֹת

הֲנִרְצָה קָרְבָּנִי אִם נִדְחָה

הֲיֵשׁ אֵי שָׁם שׁוֹעֶה לְמִנְחָתִי

מְעַט רָצוֹן בַּשָּׂדֶה אוֹ בָּעִיר

וְלוּ גַּם בֶּחָלָל הַחִיצוֹן.

וְסֵפֶר תּוֹלְדוֹת הָאָדָם

רִיב נֶצַח עַל לֶחֶם אוֹ מַצָּה

מִקְּלָלָה אֶגְרוֹף וְעַד רֶצַח

עַל פִּסַּת קַרְקַע אוֹ שָׁמַיִם

עַל עֲלֵה תְּאֵנָה וְכוֹס מַיִם

אִישׁ אֶת אָחִיו יַהֲרֹגוּ

עַמִּים יָפוּגוּ וְעַמִּים יַחֲגֹגוּ.

הַכּוֹכָבִים מוּצָפֵי הָאוֹר לוֹהֲטִים

וְעַתִּירֵי הַחֹשֶׁךְ קוֹפְאִים

יְבֹרְכוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ

הַמְּשַׂחֲקִים חֲלִיפוֹת בְּחַיֵּינוּ.

 

 

ליל חיתום הדין,  תשנ”ב  – 28.9.1991

האישי הוא הפוליטיהכל פוליטי

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק