שירה
יהורם גלילי
כלוב הזכוכית של תל אביב

יהורם גלילי

כלוב הזכוכית של תל אביב

קַוִּים בּוֹהֲקִים בִּרְקִיעַ הָעִיר

תּוֹחֲמִים אֶת חַיֶּיךָ בִּכְלוּב זְכוּכִית.

מִבַּעַד לַחַלּוֹן בְּשֵׁינְקִין

מַבָּט חָלוּל שֶׁל בֻּבּוֹת רַאֲוָה,

שַׁבְרִירִי כִּגְבִיעֵי בְּדֹלַח עֲכוּרִים.

 

לְיַד רִבּוּעַ הַמַּיִם, סָמוּךְ לְהַבִּימָה,

הָעוֹלָם מִתְרוֹצֵץ עַל שְׁנֵי גַּלְגַּלִים,

וּבִשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד כִּסְּאוֹת הַפְּלָדָה

יְתוֹמִים מִמַּגַּע אָדָם.

 

אָב מְזֻקָּן, עָטוּף בִּשְׁנֵי יְלָדָיו, רוֹכֵב עַל אוֹפַנָּיו

בֵּין צַמָּרוֹת מְפֻיָּחוֹת וַחֲשֵׁכָה יוֹרֶדֶת,

חוֹצֶה אֶת הָרְחוֹב בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגְּאֻלָּה

כְּמוֹ מָשִׁיחַ עַל חֲמוֹר לָבָן.

דתיים וחילוניםיהי דיומא 5תל אביב

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק