גלית קרמר בר־טוב

לך ירושלים

 

יְרוּשָׁלַיִם הִיא עֵץ חָרוּבִים בְּגַן סָאקֶר,

יַלְדָּה בּוֹנָה בָּתִּים לְגַמָּדִים.

יְרוּשָׁלַיִם הִיא נוֹף הוֹלִילֵנְד, גִּילֹה,

שָׂדֶה רֵיק מֵאָחוֹר לְשַׂחֵק,

עֵמֶק הַמַּצְלֵבָה, תִּקְוַת הָאַיָּלוֹת.

 

יְרוּשָׁלַיִם: שְׁלוֹשָׁה בָּתֵּי

כְּנֶסֶת בִּרְחוֹב, תְּקִיעַת שׁוֹפָר –

נִגּוּן עֵדוֹת, סָבְתוֹת בְּלִי סִדּוּר בּוֹכוֹת –

תְּפִלָּתָן עוֹלָה לַשָּׁמַיִם

בִּקְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

 

יְרוּשָׁלַיִם הִיא חֻלְצוֹת רְקוּמוֹת בָּעִיר הָעַתִּיקָה:

טוּרְקִיז, דָּגִים לְמַזָּל, זַעְתַּר בִּנְיָר,

מַדֵּי צוֹפִים בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי

נוֹעֲצִים פְּתָקִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב

“אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר כֻּלָּהּ זָהָב”.

 

יְרוּשָׁלַיִם הִיא תְּאֵנִים בַּגִּנָּה, הַשֶּׁסֶק שֶׁל הַשְּׁכֵנָה,

שְׁזִיפִים בְּמַטָּעֵי הָרַכֶּבֶת הַיְּשָׁנָה.

יְקִיצָה בְּחָמֵשׁ לִסְלִיחוֹת, וּמִקְּרִיאוֹת מוּאַזִּין, יְרִיּוֹת

בֵּית צַפַאפָא – שִׂמְחַת זִקּוּקִין.

יְרוּשָׁלַיִם הִיא יָד רַכָּה עַל תָּנָ”ךְ וְנֶשֶׁק, מַדֵּי חַיֶּלֶת בְּתוּלָה נִרְגֶּשֶׁת.

 

יְרוּשָׁלַיִם הִיא גְּלִידָה בַּמִּדְרְחוֹב נִתְקַעַת בַּגָּרוֹן

לְיַד אַנְדַּרְטַת זִכָּרוֹן,

אִירִיס אֲזוּלַאי הָיוּ לָהּ שְׂפָתַיִם שׁוֹשַׁנָּה, נִדְקְרָה

בְּבַּקְעָה – לְיַד הַבַּיִת, וְאִילָנִית נִצְּלָה

בַּטַּיֶּלֶת שֶׁל אַרְמוֹן הַנְּצִיב בִּזְכוּת

טוּבְיָה אֲשֶׁר נֶהֱרַג בְּבֵית-לִיד.

 

יְרוּשָׁלַיִם צְפוּפָה בְּאוֹטוֹבּוּסִים בָּם

כָּל חָזוּת מִזְרָחִית – פּוֹטֶנְצְיָאל לְשָׁאהִיד

מִסְגָּרוֹת שְׁחֹרוֹת עַל תַּחֲנוֹת קָטָמוֹנִים מַסְגִּירוֹת פָּנִים

“בְּרוּכִים הַבָּאִים” בְּחֶלְקַת דֶּשֶׁא,

מַחְלִיף גֶּשֶׁר מֵיתָרִים מֵנִיף אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת.

 

בִּירוּשָׁלַיִם אֲנָשִׁים דִּיכוֹטוֹמִיִּים לֹא מְרִימִים עֵינַיִם

בָּתֵּי פְּאֵר לְתוֹשָׁבִים וִירְטוּאָלִיִּים

הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה עוֹשָׂה חַיִּים לֹא נוֹרְמָלִיִּים

גְּדוּד מְנוֹפִים מְאַיֵּם עַל הַשָּׁמַיִם

כְּבָר אֵין צוֹפִים בְּגַן הָעַצְמָאוּת בִּירוּשָׁלַיִם.

 

בִּירוּשָׁלַיִם צָלוּל אֲוִיר הָרִים

אֲנִי מְזִיעָה בֵּין לְשׁוֹנוֹת אַסְפַלְט זָרוֹת

בַּמָּקוֹם בּוֹ שִׂחַקְנוּ סַף – אֵין מָקוֹם לַחְנוֹת

בִּירוּשָׁלַיִם נִפְעֲרוּ דְּרָכִים אֶל הַלֹּא נוֹדָע

בִּירוּשָׁלַיִם אֲנִי אִשָּׁה אֲבוּדָה.

 

בְּכַפּוֹת רַגְלַי הַזּוֹכְרוֹת, הָאֲדָמָה מְבַעְבַּעַת,

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה טוֹבַעַת.

ירושלים

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal