שמואל קליין

קַר הָיָה הַחֻרְבָּן וְטָחוּב

כִּמְשֻׁגָּעִים אָחַזְנוּ בּוֹ

וְיָדַעְנוּ:

בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נַחְנוּ

וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ

עָזוּב הָיָה הַחֻרְבָּן וְרָטֹב

טִפּוֹת בְּנוֹת אַלְפַּיִם מִשַּׁשְׁנוּ

וְיָדַעְנוּ:

כִּי תַּלִּינוּ עָלֵינוּ

וְנַחְנוּ מָה

עִוֵּר הָיָה הַחֻרְבָּן וְעָצוּב

אֶת דָּכְיוֹ חִבַּקְנוּ

וְיָדַעְנוּ:

אַתָּה לֹא סָלַחְתָּ נַחְנוּ

פָּשַׁעְנוּ וְרָאִינוּ

זָקֵן הָיָה הַחֻרְבָּן וְגַלְמוּד

כְּעֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים עַל חֶלְקַת צַוָּארָיו

אָז יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ

וְיָדַעְנוּ:

אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ