מרדכי אסקין

רמטכ”ל

תָּבִין,

תָּבִין רֶגַע מָה אֲנִי צְרִיכָה, 

אַחֲרֵי אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים וְאַבְרָם, 

יְהוֹשֻׁעַ שִׁמְשׁוֹן וְדָוִד 

כַּפָּרָה עָלָיו. אָלֶכְּסַנְדֶּר צָּעִיר, גַּרְזֶנִּים, מַכַּבִּים, 

רֵמוּס, וְרוֹמוּלוּס,

מְעָרוֹת שֶׁל מּוֹרְדִים שָׁם הַזֹּהַר 

מַגָּפֵי אַדְרִיָּאנוּס שֶׁהִשְׁכִּיחַ

הִשְׁכִּיחַ,

 

מִמִּדְבַּר בָּא עוֹמַאר, גּוֹטְפְרִיד וּבּוֹלְדְּוִין מִצְּפוֹן הַיָּם,

הַנְּהָמוֹת הַלָּלוּ שֶׁל רִיצַ’רְד, רוּחַ שַּׁלְוָה שֶׁל צָלָאח אַ-דִּין 

גַּם פִּרְאֵי גִ’ינְגִּיס חָאן דָּהֲרוּ בִּי צְוָחָה 

 

וְכֻלָּם —

 

עַכְשָׁו מָה

אַתָּה בָּא אַחֲרֵי אַלְפַּיִם?

אַתָּה שֶׁיָּדַעְתָּ לִקְפֹּץ מוֹקְדֵי אֱלֹהֶיךָ שָׁמַיִם,

הַאִם,

בְּלִי בּוֹר הַיֶּרִי, בְּלִי קָרִימָטוֹרִיּוּם,

הַאִם 

הָיִיתָ בִּכְלָל בָּא? 

וּמָה נִרְאֶה לְךָ פִּתְאוֹם קִבּוּצִים יְשִׁיבוֹת מַאֲחָזִים, 

בְּלִי אֵשׁ בְּלִי דָּם בְּלִי שֶׁיִּתְפָּרְצוּ מִמֶּנִּי 

כָּל אִנְתִּיפָדּוֹתַי?

 

לָמָּה מָה תַּגְבִּיהַּ אוֹתִי עוּף בְּשֵׁשֶׁת יָמִים וְסִינַי וְגוֹלָן 

וְרֶגַע לִפְנֵי אֲבִיּוֹנַת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה,

נָסֹגְתָּ מֵהָר, מְשֻׁבְּלָל 

חָרֵד?

***

קַח לְךָ אַרְכִיטִיפּ:

דַּמְיֵן שְׁנִיָּה רוֹצֵחַ בַּיְשָׁן רוֹמַנְטִיקָן 

כְּמוֹ יָאִיר, עִם עֵינַיִם שֶׁל יִגְאָל אַלּוֹן, 

בְּלוֹרִית מִתְנוֹפֶפֶת חֲבוּשָׁה כְּמוֹ אָרִיק בּוּלְדּוֹזֶר 

צוֹלֵחַ, צוֹלֵחַ. 

ודַּדּוּ שׁוֹבֵר עֲצָמוֹת, לֶסֶת פְּלָדָה וְרַכּוּת שֶׁל דָּן שׁוֹמְרוֹן. 

וְקָאט דֶּה בּוּלְשִׁיט רָפוּל 

אַרְטִילֶרְיָה, 

בּוּם. בּוּם. בּוּם.

 

מִישֶׁהוּ מְשֻׁגָּע 

כְּמוֹ הַגִּ’ינְגִ’י שֶׁקָּם עַל הַבֹּקֶר בָּא לוֹ קָנָדָה, גְּרִינְלַנְד וּפָנָמָה. 

אֶחָד שֶׁיִּרְצֶה נַחֲלוֹת חֲדָשׁוֹת – שֶׁיַּגִּיד לְעַצְמוֹ רֶגַע – בָּא לִי חָרָן, עֶשְׂרִים חַתְכָּ’ה טוּרְקִיָּה 

הֵיכָן שֶׁנּוֹלְדוּ אֶחָד עָשָׂר שִׁבְטָיָא, רֶגַע בָּא לִי גַּם גֹּשֶׁן מֵאַפְרִיקָה,

לָמָּה לֹא גַּם אִי קָטָן בְּיָם תִּיכוֹן, 

אֵיזֶה מִפְרַץ, 

קוֹלוֹנְיוֹת בִּבְרוּקְלִין בְּלֶיְקְווּד, 

כָּל בֵּית חַבָּ”ד יִהְיֶה פְּרוֹקְסִי בַּיּוֹם הַהוּא.

 

אֶחָד 

שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְהַחֲרִיב אֶת הַכֹּל לָרֶדֶת לִי מַּחְתֶּרֶת בְּמֶטְרוֹ מִּנְהָרוֹת,

הַכֹּל יִצְמַח פֶּרֶא וְחַיְתוֹ יַעַר, רַק בָּמוֹת מִזְבְּחוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 

כְּמוֹ אָמָזוֹנָאס אַצְטֵקִי – יְרוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה אֶלְדּוֹרָדוֹ,

עִיר אֲבוּדָה.

 

אַתָּה אִתִּי?

מֵבִין מָה אֲנִי צְרִיכָה?

הארץיהי דיומא 8 - כיבושכיבוש

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal