משוררת

חנה נקי

אודות
 כותבת שירה ופרוזה, עורכת, מפיקה ומנהלת הוצאת ספרים פרטית.
נעה על הציר שבין חוזרת בתשובה חרדית לבין מתנחלת ברסלברית.
אם לשמונה ילדים.
שירה

אשה אינה זקוקה ליער

חנה נקי

אִשָּׁה אֵינָהּ זְקוּקָה לְיַעַר

הִיא לְבַדָּהּ – מֻקֶּפֶת

אִילָנוֹת גְּבוֹהִים, סְבוּכֵי צַמֶּרֶת, מְטִילִים אֶת צִלָּם

מְקָרְרִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּהּ.

עוֹצְרִים אֶת הָרוּחַ (שֶׁלֹּא תְּהֵא חוֹלֶמֶת).

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר

שֶׁבִּזְכוּת הָעֵצִים הִיא נוֹשֶׁמֶת.

 

אִשָּׁה פּוֹסַעַת תָּמִיד

מְפַלֶּסֶת דַּרְכָּהּ בֵּין שׂוֹכוֹת, בֵּין גִּזְרֵי עֲנָפִים

מְלַקֶּטֶת מֵהֶם לְעֵת צֹרֶךְ

בְּחֹם. (מַה תְּבַשֵּׁל לְהַיּוֹם?)

מְשַׂרְטֶטֶת שְׁבִילִים עֲלֵי אֲדָמָה

כְּמוֹ אוֹמֶרֶת: הָיִיתִי גַּם פֹּה.

לְעִתִּים הִיא עוֹצֶרֶת לָנוּחַ. לְעִתִּים הִיא חוֹשֶׁבֶת לִבְרֹחַ

לְאִישׁ הַיַּעַר לָבוֹא.

 

(אָז נֶחְבֵּאת הִיא בְּתוֹכוֹ).

 

אִשָּׁה פּוֹרֶשֶׂת כַּפַּיִם

לַעֲנִי. לְעַצְמָהּ. לַשָּׁמַיִם.

יָדָהּ סְדוּקָה, אַךְ עוֹדָהּ מְלַטֶּפֶת

עָלֶה שֶׁנָּשַׁר. עַלְעַל מְחֻבָּר.

הִיא לוֹחֶשֶׁת לוֹ

“גְּדַל”.

הִיא נוֹשֶׁקֶת לוֹ, לְבַל

יַרְכִּין רֹאשׁוֹ, לְבַל יוּעַם

אוֹרוֹ הָרַךְ.

בֵּין עֳפָאִים נוֹתֶנֶת קוֹל

(אָנָּא אֱלֹקַי, שֶׁרַק יִפְרַח – – -).

 

 

אִשָּׁה אֵינָהּ זְקוּקָה לְיַעַר

לְהַלֵּךְ בּוֹ יְחִידָה בַּלַּיְלָה

לִצְעֹק אֶת תְּפִלָּתָהּ.

הִיא מֻקֶּפֶת עֲשָׂבִים רַכִּים

בַּיּוֹם מַרְוָה אוֹתָם

בָּאוֹר. בְּנִשְׁמָתָהּ. 

אסופת אורי זוהר

וַאֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי נֶצַח

חנה נקי
יַעֲשׂוּ-עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לְמַסֵּכָה. וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, אֹכֵל עֵשֶׂב. (תהלים, קו)

 

אֲנִי יוֹדַעַת
יְמֵי הַזָּהָב הָאֵלֶּה הֵם פָּשׁוּט גַּעְגּוּעַ.
מְיַשֶּׁרֶת אֱמֶת שֶׁעִגַּלְתֶּם
מִכָּל תַּכְשִׁיטַי שֶׁעָנְדוּ עָלַי הַשָּׁנִים.
אֵיךְ קִשְּׁטוּ אוֹתִי בַּשֶּׁקֶר
וְלִמְּדוּ אוֹתִי לְהִתְפַּלֵּל עַל שֶׁיֹּאבַד
וּבְיֻמְרָה מְחֻפֶּשֶׂת עֲנָוָה הִכְרִיזוּ –
רַק נָבִיא מִתְגַּעְגֵּע.

 

אֶת שֶׁלָּךְ הַצְנִיעִי בְּקוּפְסוֹת.

 

לָמַדְתִּי לִשְׁתוֹק.
גְּלִימוֹת כְּהֻנָּה הָיוּ לִי יְמֵי הַזָּהָב
לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן בְּעֵת הַהַקְרָבָה.
הֲלֹא אֶת זִבְחֵיכֶם שָׁאַלְתִּי לְהָבִיא, וִיכֻפַּר
אַךְ מְמָאֲנִים הֱיִתֶם לְהַרְכִּין הָרֹאשׁ
– וַאֲנִי אֶת דָּמְכֶם הָזִיתִי.
מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁתִיקָה – רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
שֶׁיַּגִּיע כִּפּוּר
שֶׁיִּצָּבְעוּ הַיָּמִים בְּלָבָן.
שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּשֵּׁט מִכָּל קְלִפּוֹתֵיהֶם
לְהִכָּנֵס לִפְנָי וְלִפְנִים בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֵין קוֹל
יֵשׁ רַק עוֹנֵה
לְאַחוֹת בְּדִמְעוֹתַי אֶת הַלּוּחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ
כְּשֶׁהֶאֱמַנּוּ – הָאֱמֶת צְרִיכָה לְבוּשׁ.

 

לָבוּשׁ.
בַּת, מֶלֶךְ פְּנִימָה! לִמַּדְתָּנִי.
וְהֵם שֶׁלַּעֲגוּ, הִתְחַנְּנוּ שֶׁאָנִיחַ לַשְּׁכִינָה
לְהִמָּשֵּׁךְ אֶל הַכֵּלִים שֶׁאֵינִי.
שֶׁאֵין עַל רֹאשִׁי כֶּתֶר מַלְכוּת
שֶׁאֵין בְּתוֹכִי יָ-הּ.
אֵיךְ בְּנִיתֶּם מִקְדָּשִׁים וּשְׁכַחְתֶּם הַקֹּדֶשׁ
מַטְמִינִים רָאשֵׁיכֶם בַּחוֹל
וְלִמַּדְתֶּם אֶת הַכֹּל לְהִתְאַיֵּן וּלְחַפֵּשׂ חֻמְרוֹת חֻמְרוֹת
שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם בְּיֶדְכֶם.
וַאֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי נֶצַח
וְקִבַּלְתִּי שְׁקָרִים עַל מַגָּשׁ שֶׁל זָהָב.

 

אֵינִי נְבִיאָה, אַךְ הִנְנִי יוֹדַעַת
יְמֵי הַזָּהָב הָאֵלֶּה הֵם פָּשׁוּט גַּעְגּוּעַ
לְתוֹרָה לֶאֱלוֹקִים לְאֵשׁ
לְאַהֲבָה תְּפֵלָה בְּחֶסֶד.
אַתֶּם – מְקֻשָּׁטִים לַשָּׁוְא
לִבְּכֶם לְמוּד פְּחָדִים לֶאֱהוֹב
לְמוּד פְּחָדִים לְהַרְגִּישׁ
מִתְיָרֵא מִן נְקוּדָה פְּנִימִית זוֹהֶרֶת שֶׁל קְדֻשָּׁה.
הֲרֵי אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בַּיֹּפִי.
וַאֲנִי עַל צַוָּארִי מַחֲרֹזֶת דְּמָעוֹת שֶׁבָּכִיתִי
תְּפִלּוֹת שֶׁלָּמַדְתִּי לִקְשֹׁר לַצַּדִּיק
עֲנָוָה מְטֻבֶּלֶת בְּשִׂמְחַת אֱמוּנָה
מְיַשֶּׁרֶת אֱמֶת שֶׁעִגַּלְתֶּם

בְּגַעְגּוּעַ בּוֹעֵר

 

לַשְּׁכִינָה.

 

אסופת אורי זוהר

חנה נקי
לָאו כָּל אֶחָד וְאֶחָד רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ,
אֶלָּא הַנֶּפֶשׁ עוֹלָה אֶל הַמֶּלֶךְ
וְלֹא נִשְׁאָר אָז עִם הַגּוּף, רַק רְשִׁימָה אַחַת,
שֶׁהִיא מִדַּת הַחַיִּים שֶׁל הַלֵּב.
(זוהר, לך לך, פג.)

 

*

 

אֲנִי עוֹרֶכֶת רְשִׁימוֹת אֲרֻכּוֹת

בְּלִבִּי

כָּל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי בַּחֹשֶׁךְ

כָּל הָרְגָעִים הָרְחוֹקִים

מִן הַמֶּלֶךְ.

כַּמָּה בִּקַּשְׁתִּי אָז לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו

וְלֹא יָדַעְתִּי: רַק בַּלַּיְלָה. רַק בַּלַּיְלָה

אֶפְשָׁר לָלֶכֶת אֵלָיו.

 

אֶפְשָׁר

לֹא נִשְׁאַרְתִּי עִם הַגּוּף מֵעוֹלָם

הָרוּחַ. הַטֶּבַע.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַלֵּב שֶׁיִּשָּׂא אוֹתִי

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל שֶׁבַע

נִמְלַטְתִּי לְמַעְלָה הַרְחֵק

מִשְּׁאֵרִית הַחַיִּים.

וְלֹא יָדַעְתִּי: לְכָל דָּבָר מִדָּה.

 

(גַּם קֵץ לַחֹשֶׁךְ בָּא.

גַּם נַפְשִׁי בַּנְּבִיאִים

גַּם אֲנִי בֵּין הַחַיִּים

וְלֹא אֵדַע).

אסופת ל"ג בעומר

ברבי שמעון אספתי

חנה נקי

 

בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָסַפְתִּי
אֶת כָּל הַלֵּילוֹת הַשְּׁחֹרִים שֶׁהָיוּ לִי.
עַל סַפְסָל אֶחָד מֵאֶבֶן
פָּרַשְׂתִּי אֶת כֻּלָּם.
אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת, הַגַּעְגּוּעִים וְהַשְּׁתִיקוֹת.
אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּלְתִּי.
אֶת הָעֵינַיִם הָעֲצוּמוֹת שֶׁלִּי שֶׁהָיוּ פָּשׁוּט עֲיֵפוֹת עֲיֵפוֹת.
עָצַמְתִּי הַכֹּל עַל סַפְסַל הָאֶבֶן.

 

*

בְּמַעֲלֵה הָהָר נְחִירַת הָאוֹטוֹבּוּס נִשְׁמְעָה הֵיטֵב.
וַאֲנִי כְּמוֹ יוֹנָה נִפְלַטְתִּי מִמֵּעָיו אֶל הָאַסְפַלְט הַשָּׁחֹר שֶׁנִּצְבַּע בְּלֹבֶן.
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ סִימָנוֹ לִי אֶת הַדֶּרֶךְ – כָּאן הַצַּדִּיק.
עֲיֵפוּת הַגּוּף עֲיֵפוּת הַחֹמֶר, וְהָרוּחַ בּוֹעֶטֶת בְּגֵוֵי: עָלִי לְמַעְלָה עָלִי.
רְחָשִׁים שֶׁל עֶרֶב.
חֲסִידִים מְזַמְזְמִים בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן.
חֲסִידִים רוֹקְדִים בְּרֹאשׁ מוּרָם.
סְפָרַדִּים זוֹרְקִים סֻכָּרִיּוֹת עוּגִיּוֹת נֵרוֹת בְּרָכוֹת. תֹּאכְלִי נְשָׁמָה. תְּבָרְכִי נְשָׁמָה. תַּלְתַּלִּים.
נַעֲרָה עִם צַמָּה אֲרֻכָּה מִסְתּוֹדֶדֶת.
נָשִׂים מְשֻׁגָּעוֹת. עֲטוּפוֹת. מִסְתּוֹבְבוֹת בִּבְעֵרָה קְפוּאָה בֵּין מִתְפַּלְלִים.

 

לְכָל צַדִּיק הַמְּשֻׁגָּע שֶׁלּוֹ.
כָּל צַדִּיק דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁאוֹסֵף אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק, כָּל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ.
לְרֶגַע עָצַמְתִּי עֵינַיִם
וְהִנֵּה אֲנִי בֵּינֵיהֶם.

 

רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה שָׁם בִּשְׁבִיל כֻּלָּם.
יָכֹלְתָּ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ מַקְשִׁיב לַתְּפִלּוֹת.
אֲפִלּוּ אֶת הָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת הוּא חִבֵּק, רַבִּי שִׁמְעוֹן.
יָכֹלְתָּ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ עוֹטֵף, עוֹטֵף חָזָק חָזָק אֵלָיו אֶת הָאֲוִיר וְהַמִּלִּים שֶׁהֻשְׁלְכוּ בּוֹ.

 

לוֹקֵחַ אֵלָיו אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת.
רוֹקֵד אִתְּךָ אֶת הָרִקּוּד שֶׁרָקַדְתָּ.
מְחַכֶּה אִתְּךָ לַמִּנְיָן הַבָּא.
מִשְׁתַּטֵּחַ אִתְּךָ עַל הַפָּרֹכֶת הַכְּחֻלָּה.
אוֹחֵז בְּיַד שֶׁלָּךְ וּמַבְטִיחַ – זֶה בְּסֵדֶר. יִהְיֶה טוֹב.
אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת.

 

גַּם בִּשְׁבִילִי רַבִּי שִׁמְעוֹן
הָיָה. שָׁקֵט נֶאְדָּר אֲצִילִי. שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי דָּבָר לַעֲשׂוֹת,
רַק לְנַסּוֹת לְהַקְשִׁיב.
לִדְלוֹת אֶת עַצְמִי. לֶאֱסֹף אֶת הַכֹּל.
לָקַחַת גַּם אֵלַי מִן הָאֲוִיר הַזֶּה וּמִן הַלַּהַט.
הַלַּהַט שֶׁלֹּא הִנִּיחַנִי לַחֲלוֹם.
שֶׁלֹּא הִנִּיחַנִי לְהַתִּיר לְעַצְמִי – לִהְיוֹת כָּךְ, שְׁקֵטָה, רְגוּעָה.
מִתְהַפֶּכֶת בְּפָנִים מִתְהַפֶּכֶת בַּחוּץ, אֲבָל הַפַּעַם לְאַט.
בְּלִי הַמֵּרוֹץ לִהְיוֹת לַעֲשׂוֹת לִלְחֹם מִלְחָמוֹת.
רַק לִבְכּוֹת.
עַל הָרַגְלַיִם הָאֵלֶּה שֶׁדּוֹרְכוֹת בְּרִצְפַּת הַקֹּדֶשׁ,
וְלֹא מְסֻגָּלוֹת לַעֲמֹד.
עַל הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה
שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ לְהַחֲזִיק יוֹתֵר סִדּוּר.
עַל הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת הָעֲיֵפָה שֶׁבִּקְּשָׁה
חִבּוּק וְעִטּוּף וּמִנְשָׂא.
עַל הַתְּחוּשָׁה הַזֹּאת הֲלֹא מְחַיֶּבֶת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכִּיר אוֹתָךְ
בִּפְנִים עַד הָעֹמֶק,
אֵיפֹה שֶׁיָּד רְטֻבָּה מֵעוֹלָם לֹא נָגְעָה.

 

וְנִרְטַבְתִּי נִרְטַבְתִּי לִי.
בְּתוֹךְ כָּל הָאָפֹר מַלְבִּין הַזֶּה שֶׁל מִדְרָכוֹת.
וְהַכָּחֹל זָהָב יָרֹק שֶׁנָּגַע בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
וְהַשָּׁחוֹר כָּתֹם רָחוֹק שֶׁנִּצְבְּעוּ בּוֹ הַשָּׁמַיִם.
בְּתוֹךְ כָּל הַגְּוָנִים הִתְעַרְבְּבוּ לָהֶן גַּם הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ שֶׁלִּי,

 

וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה נֶאֶמְרוּ בְּרַעַד בְּדֶמַע
בִּתְחוּשָׁה אֲבוּדָה שֶׁל תִּקְוָה.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יִתְפֹּס אֶת הָעֹגֶן.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יִתְפַּלֵּל.
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּקַּשְׁתִּי.
בִּי כְּבָר לֹא נוֹתַר הַכֹּחַ
שֶׁשָּׁמוּר לַאֲנָשִׁים קְדוֹשִׁים.

 

*
הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ כְּלִי לִנְטִילַת יָדַיִם.
עֲרָפֶל נָמוּךְ מְאֹד עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים הַגְּבֹהִים.
אֵין מַסְפִּיק מָקוֹם בַּלֵּב לַעֲמֹד
מוּל יוֹפִי הָהָר. מוּל אֵימַת הָעֵמֶק.
לִהְיוֹת בְּקִיאָה בְּרָצוֹא וּבַשׁוֹב שֶׁל עַצְמִי. נוֹשֶׁמֶת.
אוֹסֶפֶת
אֶת כָּל הַלֵּילוֹת הַשְּׁחֹרִים אֶל תּוֹךְ הַיָּדַיִם,
שֶׁכְּאִלּוּ נִקְּזוּ אֲלֵיהֶן אֶת הַכֹּל.
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וּבְרָכָה, שֶׁרִגְשָׁהּ בְּפַשְׁטוּת
אֵיזֶה אָדָם מְבֻגָּר לְיַד הַכִּיּוֹר.
קְחִי דְּלִי וּמַטְלִית הוּא הִצִּיעַ.
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי בַּלֵּב, כָּל כָּךְ אַתְּ צְרִיכָה עַכְשָׁו אֶת זֶה בְּדִיּוּק.

 

הַיָּד הַתְּמִימָה שֶׁהִכְנַסְתִּי לַדְּלִי בָּעֲרָה.
מַיִם רוֹתְחִים, שָׁכַחְתִּי לוֹמַר לָךְ. אָמַר בְּאַגָּבִיּוּת וְסוֹבֵב אֶת גַּבּוֹ.
סְגֻלָּה לְזִוּוּג לְנַקּוֹת רְצָפוֹת הַקּוֹדֶשׁ, סְגֻלָּה לְזִוּוּג, הִרְחִיק וְהָלַךְ.
בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת! תַּחְזְרִי עִם בְּשׂוֹרוֹת!
עוֹד צָעַק מֵרָחוֹק.
וַאֲנִי הִתְקָרַבְתִּי לַצִּיּוּן עִם הַמַּטְלִית הָרוֹתַחַת.
בְּפָנִים קְפוּאוֹת וְיָדַיִם בּוֹעֲרוֹת.

 

עֵינַיִם סַקְרָנִיּוֹת הִתְבּוֹנָנוּ
בָּעֵינַיִם הָעֲיֵפוֹת שֶׁלִּי.

 

בַּיָּדַיִם הָאֲמוּנוֹת שֶׁלִּי.
בְּשֵׂעָר הֲלֹא מְכֻסֶּה שֶׁלִּי.
יַלְדָּה בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר מְקַרְצֶפֶת אֲבָנִים.
אוֹי ה’; צָעַקְתִּי בְּשֶׁקֶט מִמַּעֲמַקֵּי הַדְּלִי מָלֵא בְּמַיִם,
סְגֻלָּה לִתְפִלָּה אַיֵּה אֶמְצָא. סְגֻלָּה לְלֵב
נִשְׁבָּר. לְשָׁמַיִם נִפְתָּחִים.
שָׁפַכְתִּי הַכֹּל עַל הָרִצְפָּה.

 

מֻתָּר לְהִשָּׁפֵךְ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. מֻתָּר לוֹמַר הַכֹּל. מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל אָמַרְתִּי לְעַצְמִי.
סוֹחֶטֶת אֶת הַמַּטְלִית הָרוֹתַחַת
אֶל תּוֹךְ הַדְּלִי הַגָּדוֹל שֶׁמִּתְמַלֵּא פִּתְאוֹם בְּאָפֹר.
נוֹפֶלֶת בַּהֲקָלָה עַל סַפְסַל הָאֶבֶן.
מְלֵאָה גַּעְגּוּעִים חֲלוֹמוֹת וּשְׁתִיקוֹת.
וּתְפִלָּה אַחַת גְּדוֹלָה גְּדוֹלָה.
לֹא לְהַאֲמִין אֵיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן עוֹטֵף. אֵיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן שׁוֹטֵף.
אֲפִלּוּ מַיִם
עֲכוּרִים.

שירה

על בשרי

חנה נקי
ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה’ (ויקרא יט כח)
אם היה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת (הרמב”ם, יסודי התורה)

 

אֵינִי עֵץ לִנְעֹץ בּוֹ מַסְמְרוֹת וְלֹא דַּף לַחֲרֹט בּוֹ הַמַּחַט לְהַזְרִיק אֵלָיו הַדְּיוֹ
לִכְתֹּב לִשְׂרֹט הַנֶּפֶשׁ לֹא אֶתֵּן בִּבְשָׂרִי
אוֹתִיּוֹת
לֹא אֶעֱשֶׂה לִי כָּל תְּמוּנָה.
לֹא יִהְיוּ לִי אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי. עַל יָדַי. עַל בִּטְנִי וְגֵוִי וְרַגְלַי. לֹא הֵם
נָפְחוּ בְּאַפִּי סָגְרוּ אֶת בְּשָׂרִי בָּנוּ אוֹתִי מִצֶּלַע. הִרְדִּימוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתִי
לָאָדָם. בָּשָׂר.
זָרְקוּ אוֹתִי לִכְלִי מְנֻסָּר.
אֲנִי עֵץ וְדַף. וּבָשָׂר.
וְהַשֵּׁם כָּתוּב עָלַי נָעוּץ חָרוּט מֻזְרָק שׂוֹרֵט לְעִתִּים גַּם הַנֶּפֶשׁ וְלֹא רַק הַדָּם
אֵינוֹ נֶעֱלַם. שִׁמְךָ. מִגּוּף כָּל אָדָם. יוֹצֵר בּוֹרֵא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּי
חוֹתָם
אֲנִי כָּאן. שֵׁם קָדוֹשׁ. גּוּפִי
שֵׁם קָדוֹשׁ. כָּתוּב עַל בְּשָׂרִי הֲרֵי
לֹא אֶעֱמֹד עוֹד הֵיכָן שֶׁאֵינְךָ.
לֹא אֶרְחַץ לֹא אָסוּךְ לֹא
אֲסוֹבְבָהּ אֶת בְּשָׂרִי
נגְֶדְּך.ָ

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal