אֶל מוּל סַעַר יַם אוֹיֵב
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל תְּהוֹמוֹת
וּמִמְּצוּלוֹת רוּחִי שׁוֹאֵב
אֲוִיר הָרִים – קוֹל נְעִימוֹת.
הֶמְיַת יוֹנִים בֵּין גַּל לְגַל
אוֹצְרוֹת אֵין-קֵץ עַל חוֹל זָהֹב,
סְגֻלַּת שִׁפְחָה אוֹ-אָז תְּגַל
בְּלִי שׁוּם הֶסְבֵּר, עַל קַו הַחוֹף.
הָיוּ יָמִים בָּם נְהָרוֹת
עָמְדוּ כְּנֵד – עַצְּרוּ לֶכְתָּם.
הַכֹּל תָּלוּי בַּבְּחִירוֹת,
הַקְשֵׁב שִׁירָה – הָסֵר מִכְתָּם.
כְּשֶׁתָּשׁוּבוּ מִשָּׁם וְתִרְאוּ אֶת הָאוֹר
אֶרֶץ-חֵפֶץ תִּפְתַּח זְרוֹעוֹתֶיהָ;
וְתָרוּצוּ מַהֵר – לֹא תַּבִּיטוּ אָחוֹר
רַק לָכֶם תְּגַלֶּה צְפוּנוֹתֵיהָּ.
כְּמוֹ הָיְתָה לִבְרָכָה קְלָלַת בֵּן-בְּעוֹר
כֵּן תִּרְאוּ נֶחָמָה בִּשְׂדוֹתֵיה;
אַלּוּפִים שֶׁלֻּקְּטוּ בִּבְחִינַת "בְּכוֹר-שׁוֹר"
הֵן תִּזְכּוּ לְפַרְסֵם סְגוּלוֹתֵיהָ.
וְתוּסַר חֶרְפַּת-עַם וְנֵעוֹר
כְּכַלָּה תַּעֲדֵה תַּכְשִׁיטֶיהָ;
הוֹי, נִבְחַרְתֶּם שֶׁלֹּא מֵרָצוֹן
לְהָשִׁיב לָאֻמָּה חֶדווֹתֵיהָ.
Yehee — Political Poetic Journal
תגובות פייסבוק