כְּלָבִים מְשׁוֹטְטִים בְּנֵרוֹת שַׁבָּת באְַּשְׁמרֶֹת שְׁניִהָּ כְּשֶׁפּוֹקַחַת עֵינַיִם. מְצַוְּחִים אֶת תּוֹדַעְתִּי מַעֲלִים מִשְּׁאוֹל הַנֶּפֶשׁ אֶת הַחַיָּה הַטְּמֵאָה הַמְּנַמְנֶמֶת — מַחְשָׁבוֹת שֶׁבַּסֵּמִינָר קָרְאוּ אוֹתָן יֵצֶר הוֹרֶע, מְיָאֲשׁוֹת אוֹתִי שׁוּב. סִפְרֵי שִׁירָה הַזְּרוּקִים עַל שִׁדָּה לְיַד מִטָּתִי בָּהּ זָרוּק גּוּפִי
בֶּן שְׁלוֹשִׁים אַךְ מֻתָּשׁ כְּמֵאוֹת, חוֹרְצִים לָשׁוֹן מִמִּסְתְּרֵיהֶם. נְבִיחוֹת עוֹלוֹת מֵחַלּוֹנִי דֶּרֶךְ פִּרְצָה בְּגֶדֶר הַפַּח יוֹצְרוֹת מִסְתּוֹרִין מַשֶּׁהוּ מְיחֶַלתֶ שֶׁימְַּשִׁיכוּ מְיחֶַלתֶ שֶׁיפִּּסְָקוּ, כחְַּייַּ
*
בַּשְּׂדֵרָה וּבָרְחוֹבוֹת הַחֲשׁוּכִים שֶׁל תֵּל אָבִיב מִסְתּוֹבְבִים יְפֵי הַנֶּפֶשׁ וְהַפָּנִים חוֹבְטִים בִּבְנֵי מֵעַי דְּעִי מֵאַיִן בָּאת וְאֵין לָךְ לְאָן לֵילֵךְ. מַעֲטֶפתֶ דַקָּּה וּמֻכתְֶּמֶת מִמֶּנָּה בָּקַעְתִּי, אָדָם אַחֵר, מַשְׁמִיעָה קוֹל רִסּוּק תַּחַת צְעָדַי. ביַּמִָּים הָהֵם הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל בִּרְחוֹב יִצְחָק אֶלְחָנָן פָּלַט אוֹתִי לְזִרְמֵי אֲוִיר וָרִיק. הַיָּם הֶעָכוּר הַמְּטַהֵר הַמִּתְנַפֵּץ אֵינְסוֹף אֶל קִירוֹתַי מַמָּשׁ כָּאן, בְּמֶרְחַק שׁוּק וּמֵי שׁוֹפְכִין עַל הָרִצְפָּה וְהַלְּבָבוֹת. מֵאָז הוֹלֶכֶת לְבֵית עוֹלָמִי עוֹלָה יוֹרֶדֶת יוֹשֶׁבֶת עַל מַדְרֵגָה, קָמָה וּמִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹלַעַת עוֹלָם חֲמַקְמַק וּמְכַשֵּׁף שֶׁיָּכֹלְתִּי לִדְרֹשׁ לוֹ בַּעֲלוּת אִלּוּלֵי וְלוּ לֹא זוֹ אֲנִי שֶׁנבִּחְַרְתִּי
הָיְיתָה לָנוּ מִטָּה עַל רֹאשׁ הָהָר. מַצָּע שֶׁל קַשׁ מְרֻפָּד בִּפְרָחִים.
הָיִינוּ בָּהּ, אֲנִי וְאַתָּה, וְשֶׁמֶשׁ וַאֲדָמָה וְרוּחַ וְכוֹכָבִים.
אֲנִי רָצִיתִי רַק אוֹתְךָ וְאַתָּה רָצִיתָ רַק אוֹתִי
לָכֵן לֹא הָלַכְנוּ. רַק נַחְנוּ בָּהּ, כְּמוֹ שְׁנֵי כְּרוּבִים.
יוֹם אֶחָד, הֶחְלַטְנוּ לְהִתְיַישֵּׁב עַל הַמִּטָּה כְּדֵי לֵיהָנוֹת מֵהַנּוֹף שֶׁל הָעֵמֶק.
אַתָּה הִצְבַּעְתָּ לְמַטָּה וְשָׁאַלְתָּ – “מָה אֵלֶּה?”
אֵלֶּה הָיוּ רוּחוֹת שֶׁל הוֹמוֹסֶקְסוּאָלִים
הֲמוֹנִים, כְּמוֹ צָבָא, חוֹנִים בָּעֵמֶק.
“מָה הֵם עוֹשִׂים?” שָׁאַלְתָּ.
הֵם מַבִּיטִים לְמַעְלָה, לְעֵבֶר הָהָר. מַבִּיטִים בָּנוּ, חוֹשְׂפִים שִׁנַּיִם, רוֹקְקִים
“בְּמָה הֵם מַבִּיטִים?” שָׁאַלְתָּ.
“בִּיפִי תָּאָרְךָ” עָנִיתִי.
“לֹא כִּי”, אָמַרְתָּ, “הֵם מַבִּיטִים בִּכְרֵסֵךְ הַמִּתְעַגֶּלֶת”.
“וּמָה אֵלֶּה?” שָׁאַלְתִּי, וְהִצְבַּעְתִּי עַל מָקוֹם אַחֵר.
אֵלֶּה הָיוּ אַלְמָנוֹת.
אַלְמְנוֹת מִלְחָמָה, אַלְמְנוֹת מַחֲלָה, אַלְמְנוֹת תְּאוּנוֹת דְּרָכִים,
עִם יְלָדִים, בְּלִי יְלָדִים. צָבָא שֶׁל אַלְמָנוֹת מִתְקַדֵּם אֵלֵינוּ.
הֵן רוֹצוֹת לְהַגִּיעַ, הֵן יִתְּנוּ אֶת כָּל חַיֵּיהֶן בִּשְׁבִיל לְהַגִּיעַ, אֲבָל הֵן מִתְגַּלְגְּלוֹת בַּמּוֹרָד.
הֵן רוֹצוֹת אוֹתְךָ, אוֹ אוֹתִי, אוֹ אֶת בִּטְנִי הַמִּתְעַגֶּלֶת, אֲבָל הֵן מִתְגַּלְגְּלוֹת בַּמּוֹרָד.
הֵן חוֹפְרוֹת קְבָרִים, בְּיַחַד, בְּנִפְרָד, וְרוֹצוֹת לְמַלֵּא אוֹתָם בְּמַשֶּׁהוּ. אֲבָל הַקְּבָרִים רֵיקִים.
אַחַר כָּךְ הִבַּטְנוּ דָּרוֹמָה. הָיוּ שָׁם בּוֹגְדִים.
בּוֹגְדוֹת וּבוֹגְדִים. עֲצוּבוֹת וַעֲצוּבִים. נוֹקְמוֹת וְנוֹטְרִים.
הֵם הִתְנַבְּאוּ עָלֵינוּ – “שֶׁקֶר! שֶׁקֶר! הֲבֵל הֲבָלִים! אֵין פֹּה מִטָּה, וְאֵין פֹּה שֶׁמֶשׁ, וְאֵין פֹּה כּוֹכָבִים.
רְדוּ הֵנָּה, גַּם אַתֶּם מְנֻוָּלִים, אוֹ שֶׁתִּפְּלוּ וְתִשְׁבְּרוּ אֶת שִׁנֵּיכֶם”.
וּמִמִּזְרָח הָיוּ עֲקָרוֹת. וּנְזִירוֹת. וְרַוָּקוֹת וְרַוָּקִים, וּפָרוֹת
עִם עֲטִינִים סְתוּמִים סוֹחֲבוֹת אֵלֵינוּ עֲגָלִים מֻרְעָבִים.
אָמַרְתָּ – אֶבְנֶה לָךְ בַּיִת שֶׁיָּגֵן עָלַיִךְ מִמַּרְאוֹת קָשִׁים. וּבָנִיתָ בַּיִת. וְהֵקַמְנוּ יִשּׁוּב.
לֹא יָכֹלְנוּ לִישֹׁן עַל הָאֲדָמָה, אוֹ תַּחַת הַכּוֹכָבִים, אֲבָל הָרוּחַ נִכְנְסָה בֵּין הַשְּׁלַבִּים מִדֵּי פַּעַם.
הָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אֶת הַחֲבֵרוֹת – אֵיךְ הַחֲבִיתוֹת שֶׁלָּךְ כָּל כָּךְ נֶהְדָּרוֹת? וּמָתַי אַתְּ מַשְׁכִּיבָה אֶת הַיְּלָדִים?
וְלֹא רָאִינוּ אֶת הָעֵמֶק, וְהָיִינוּ שְׁלֵמִים.
רַק בַּלַּיְלָה הָיִיתִי דּוֹאֶגֶת.
רַק כְּשֶׁבְּנֵנוּ הַבְּכוֹר הֵקִים אִרְגּוּן טֵרוֹר, יָדַעְתִּי שֶׁנִּמְצְאָה כַּפָּרָה.
הוּא אָמַר – הַשָּׁלוֹם הוּא חֵטְא, הוּא אֲמַתְלָה
לִרְפִיסוּת, לְבַטָּלָה. הַשָּׁלוֹם הוּא קְלָלָה. אֲרָצוֹת בָּהֶן יֵשׁ שָׁלוֹם
הֵן אֲרָצוֹת בָּהֶן מֵתִים מִמִּשְׁקָל עוֹדֵף. בִּזָּיוֹן, הוּא אָמַר. עַל הַגֶּבֶר לְהִילָּחֵם, הוּא אָמַר,
לֹא לְהִתְעַיֵּיף. מִלְחָמָה, בְּמִי, בְּמָה, לֹא חָשׁוּב עַל מָה, הָעִקָּר – מִלְחָמָה.
הוּא חָפַר בְּבֵיתֵנוּ מַרְתֵּף, יִצֵּר שָׁם רִימּוֹנִים וּמַקְלְעֵי כָּתֵף, וְיוֹם אֶחָד
הוּא יָרַד אֶל הָעֵמֶק. מֵאָז כָּל הַיָּמִים הָיִיתִי דּוֹאֶגֶת.
וּבַלֵּילוֹת הָיִיתִי יוֹרֶדֶת לַמַּרְתֵּף, אוֹתוֹ הוּא חָפַר וְלֹא רִצֵּף, וּמָצָאתִי שָׁם
מַצָּע שֶׁל קַשׁ.
בּוֹא לְמַטָּה. שַׁן אִתִּי עַכְשָׁיו.
מָחָר נֵרֵד אֶל הָעֵמֶק, נֵצֵא אַחֲרָיו. בֵּינְתַיִים נָנוּחַ.
לֹא, אַל תִּנְעַל. הַשְׁאֵר אֶת הַבַּיִת פָּתוּחַ.
אָנוּ עוֹשִׂים בָּתֵּינוּ
מִגְרָעוֹת מִגְרָעוֹת
גּוֹרְעִים מֵעַצְמֵנוּ חוּצָה
וְגוֹרְעִים מֵאֲחֵרִים
כָּל זֶה בְּעֶצֶם
רַק לְבִלְתִּי
אֲחֹז
בְּקִירוֹת הַבַּיִת
אֲשֶׁר גּוֹרֵעַ מֵהַסֵּדֶר הַצִּיבּוּרִי
קִירוֹת
שֶׁשְּׁלֵמוּתָם חֲצוּבָה מִן הַיְּסוֹד
קִירוֹת שֶׁל מַסָּע
הַנִּכְנָס פְּנִים וְחוּץ
לְחַזֵּק וְלִתְמֹךְ
אָמְנָם מִנִּי קֶדֶם
הָיוּ מִגְרָעוֹת
אֶלָּא שֶׁהָיוּ הֵן
מַתְּנוֹת הַבַּיִת
בְּכֹרַח הֱיוֹתִי קִבַּלְתִּי אֶת תּוֹרַת אַבְרָהָם
תּוֹרַת אָבִי וְסָבִי
תּוֹרַת אָבוֹת וַעֲווֹנוֹת.
הַשָּׁמַיִם וְהַקַּאדִי שׁוֹפְטִים אוֹתִי עַל
זֶהוּתִי עַל מְקוֹרוֹת הַדָּם שֶׁבְּעוֹרְקַי בָּתֵּי דְּפוּס
מְכוֹנְנִים לִי אֲרוֹן קְבוּרָה
הַנְּיוּ-יוֹרְק טַיְמְס דֶר שְׁטִירְמֶר
הַפָּלֶסְטַיְן רִיוְיוּ וְהַגַּרְדִיָּאן חוֹרְצִים דִּינִי בִּדְיוֹ שֵׁנִי
בְּמָסַכֵּי עָשָׁן וְדָם כָּחֹל אַל גַ’זִירָא וּמַנַאר
הַסִּי.אֵן.אֵן וְהַבִּי.בִּי.סִי חוֹשְׂפִים אֶת מַעֲשֵׂה יָדַי
צִבְאוֹת עוֹלָם מְתַכְנְנִים הֶרֶס
בֵּית אִמִּי.
רוֹדְפִים אוֹתִי וְאֶת אֱמוּנָתִי בְּכָל סִמְטַת רְחוֹב
רוֹדֵף אוֹתִי אֱלוֹהַי הַצַּר
בַּסִּפְרִיָּה הַצִּבּוּרִית בְּפַרְוְרֵי בֶּרְלִין
בַּחֲדַר הַיְּשִׁיבָה וְהַתַּלְמוּד
בְּקִרְיַת מֹשֶׁה, בְּבָתֵּי הַקָּפֶה בְּסִמְטְאוֹת מַארְסֵי
בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט הַכָּשֵׁר בְּלוֹס אַנְגֵלֶ’ס בְּגֶסְטְהָאוּס בְּוָרָנָסִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּקְוִינְס
בְּמִשְׁתָּנָה בְּקַמְדֶן טָאוּן בְּבֵית הָאָבוֹת בְּמַיְדָנֶק עַל אַדְמַת כַּרְבַּלַא הַקְּדוֹשָׁה, רוֹדְפִים אוֹתִי הָרַבָּנִים
וְהַכְּמָרִים הַשְּׁחֹרִים הַנְּבִיאִים פְּקִידוֹת הַמִּלּוּאִים פּוֹשְׁעֵי וַחֲסִידֵי אֻמַּת עוֹלָם.
סוֹחֲרֵי סַמִּים בְּמִדְיָן עוֹמְדִים יְתוֹמִים בְּקֶרֶן רְחוֹב
מְבַקְּשִׁים לִמְכֹּר לִי בְּרִית חֲדָשָׁה
זוֹנוֹת אוֹכְלוֹת אוֹתִי עִם הָעֵינַיִם אֶת הָאַרְנָק עַל חוֹף הַיָּם בְּפָּטָאיָה.
פְּעִילֵי שְׂמֹאל אֵירוֹפֵּאִים מְעֻנָּבִים קוֹרְאִים לִי לַחְדֹּל
מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת קוֹרְאִים לִי
לָבוֹא, הָאִמָּא בְּמַחְסוֹם עֲטָרוֹת שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי בִּשְׂפַת אִמִּי “וֵינוֹ אִבְּנִי, וֵינוֹ?”
אַרְצוֹת הַמִּזְרָח וְהַדָּרוֹם
מְסַפְּקִים אֶת מְבֻקָּשִׁי, מִין וַהֲזָיוֹת אֵין בִּי עוֹד.
רַק נְשִׁימָה יְרִיָּה בּוֹדֶדֶת נִפְלֶטֶת אֶל שְׁנָתִי בָּאָה בְּיִצְחָק
וְקוֹלוֹ הַדַּק שֶׁל קוֹבִּי הַמַּפְקָ”צ מַזְכִּיר שֶׁאֲנִי עֲדַיִן עַל מַדֵּי ב’
שְׁמוֹנֶה שָׁנִים לְאַחַר הַשִּׁחְרוּר.
מֵחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים, מִגַּגּוֹת הַבִּנְיָנִים, מִמִּרְפֶּסֶת הַדִּירָה הַשְּׂכוּרָה
בָּהּ יָכֹלְתִּי לָשׁוּב עִם שַׁחַר לְאָבִי-
הַתְּפִלִּין — רָאִיתִי אֶת תַּהֲלוּכַת יוֹם שִׁשִּׁי הַטּוֹב בִּסְטְרַטְפוֹרְד – פַּרְוָר לוֹנְדּוֹנִי שָׁקוּף.
וּבְעוֹד אֲנִי מַמְתִּין בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס הֶהָרָה
בְּדַרְכִּי אֶל נִפְלְאוֹת הַמֶּלַח – הַכֹּלְבּוֹ הַגָּדוֹל בּוֹ עָבַדְתִּי
אִישׁ עֲבֹת זָקָן שֶׁעָטָה בַּד לָבָן לְגוּפוֹ
נֶעֱמַד בְּסָמוּךְ אֵלַי וְשָׁאַל:
“רָצַחְתָּ פַּעַם מִישֶׁהוּ?”
וְהָיִיתִי אוּנִיבֶרְסָלִי, כְּאֶחָד הָאָדָם. בַּעַל הַנֶּזֶם, אָרֹוךְ הַמַּגָּף, לָשׁוֹן חֲלַקְלַקָּה דּוֹבֶרֶת שָׁפוֹת שֶׁל גּוֹיִים גְּדוֹלִים. רֵעָי מִתְגוּנִי, יַחְדָּיו פָּרַקְנוּ בָּאַשְׁרַאי בְּחוּצוֹת הַכְּרַךְ, וּכְשֶׁלֶט חוֹצוֹת נָצַץ-בַּהַק חִיּוּךְ הַלֹּבֶן הַפּלֹורוֹאִידִי. רוֹעֶה נֶאֱמָן לָעֲדָרִים שֶׁל חֲבֵרִים, וַחֲבֵרִים שֶׁל חֲבֵרִים, הַשּׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דְּבָרַי, אֶת צַלְמִי הַמִּסְתַּלְפֵף לְאֵין סוֹף, בַּשֹּׁקֶת הַצִּבּוּרִית רַבַּת הַפַּרְצוּפִים. וַאֲנִי, טוֹב לִי בְּחֶלְקָם, צַעֲרִי נִשְׁכַּח מֵרֹב בְּהוֹנוֹת כְּחַלְחָלוֹת, טוֹב לִי מִכּוֹס שְׂכַר, שִׂכְרוּן הַהַכָּרָה, עַד כְּדֵי אָבְדָנָהּ. מְקֻטְלַג תַּאֲרִיכִים, מְמֻסְפָּר חֲבֵרִים, מְשֻׁתָּף בְּדַף הַשָּׁט עַל אַסְדַּת סִילִיקוֹנִים מְאֻבְטַחַת. וְהַכֹּל לָהוּט-דָּרוּךְ-מְשֻׁתָּף-מְשֻׁיָּף. מְלֻקָּק מְתֻקְתָּק, מְמֻתָּק מְאֻלָּף. אָכֵן פְּנֵי הָדוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב – כֻּלּוֹ לֵב נוֹבֵחַ, נוֹכֵחַ. וְהַלֵּב, לְלֹא סָפֵק – חַי.
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
Yehee — Political Poetic Journal