תות הרמס סאטורי

לֹא לַחֲלֹם! אֲנִי מַכִּיר אֶת הַהַרְגָּשָׁה:

עוֹד רֶגַע עֲנָפִים נִנְעֲצִים בְּגוּפִי. בְּקֹשִׁי מָה

הִצְלַחְתִי לְהֵחָלֵץ מִתּוֹךְ הַסְּבַךְ. יָם

שָׁקֵט לִחֵךְ אֶת הַחוֹל וְסִנְוֵר בְּכָחֹל

שׁוּם יַבָּשָׁה לֹא נִרְאֲתָה גַּם

לֹא עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם. חָצִיתִי תְּחִלָּה אֶת הַחוֹל

הֶחָלָק וְהַלַּח וְאַחַר כָּךְ הַיָּבֵשׁ וְהַפָּרִיךְ הַנִּדְבָּק

לִבְהוֹנוֹת הָרַגְלַיִם. פְּרָט לְשַׁחַף בּוֹדֵד

שֶׁנִּקְרָה לִפְעָמִים בְּדַרְכִּי: הָיָה הַמָּקוֹם שָׁקֵט

מְאֹד. הַיַּעַר הָיָה עָבוֹת וְסָבוּךְ וְשׁוּם דָּבָר לֹא

נַע בְּתוֹכוֹ: לֹא צִפּוֹר: אֲפִלּוּ לֹא 

חֶרֶק. כַּעֲבוֹר רֶבַע שָׁעָה בְּעֶרֶךְ

פִּלַּסְתִּי לִי דֶּרֶךְ בֵּין הַשִּׂיחִים הַקּוֹצָנִיִּים.

כָּאן לֹא הָיוּ עֵצִים זוֹ הָיְתָה טִירָה:

אֵלֶּה שְׂרִידִים שֶׁל מִגְדָּל וְכָאן הָיוּ מַדְרֵגוֹת

שֶׁהוֹלִיכוּ לְרֹאשׁ הַחוֹמוֹת לִפְנֵי דּוֹרוֹת 

רַבִּים לְפִי הַמַּרְאֶה.

אַרְיֵה עָצוּם וִידִידוּתִי (הִיא

כְּלָל לֹא עָצְרָה לַחֲשֹׁב אִם הוּא יְדִידוּתִי

אוֹ לֹא) קָרָא לַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בִּשְׁמָהּ.

חַיָּלִים רַבִּים נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה:

אֲפִלּוּ הַגַּמָּדִים עָמְדוּ בְּפִיּוֹת פְּעוּרִים.

כַּמָּה הֵחֵלוּ נְסוֹגִים

אֲבָל הֲמוֹן הַחַיּוֹת הִתְגּוֹדֵד מִסָּבִיב

לָאַרְיֵה שֶׁהִכְתִּיר אֶת הַנָּסִיךְ לְמֶלֶךְ

וְשָׁלַח אֶת הַיְּלָדִים בְּמַדֵּי בֵּית הַסֵּפֶר אֶל רְצִיף

תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.