ליאור ויינשטיין

כְּתָבְךָ מְיַצֵּג אוֹתְךָ, בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת
וּבוֹטְחוֹת אַתָּה מְשַׂרְטֵט
כֹּל אוֹת וְכָל פְּסִיק נִמְרָחוֹת עַל גְּדוֹת
הַדַּפִּים, מְצַיֵּר קַוִּים לִדְמוּתְךָ, מְסַתֵּת

מְרִיחַת הַדְּיוֹ נִדְמֵית לִמְצַוַּחַת
אֶת קוֹרוֹת יַלְדוּת מִתְיַשֶּׁנֶת
כָּל חֲרִיקַת הָעוֹפֶרֶת שׁוֹפֶכֶת אִבְחַתְּ
סַכִּין, מְהִירוּת בְּרִיחָה, שְׂחוֹק תִּינוֹק חוֹנֵט

וְנִדְמֶה לְנוֹצֵר בְּכָל לְחִיצָה
כְּמַכְבֵּשׁ אָפֹר כְּקַלִיעַ עַל הָדַף
נוֹצֵר כְּחָלוֹם הַמַּעֲכִיר יְקִיצָה
פֶּה מִתְעוֹרֵר, עַפְעַף נִדָּף

קוֹלְךָ הֶעָמֹק מַקְרִיא כָּל מִילָה
כָּל הֲבָרָה בְּרֹךְ
כָּל אוֹת בְּעֶדְנָה נָעֲלָה
כָּל הֶגֶה נִצְמָד לַחֵךְ, כָּל הֶגֶה אָרֹךְ

וּבְבִרְכָתְךָ, ה-נ
נֶאֱבֶקֶת, נֶחְרֶדֶת, נוֹפֶלֶת
בֵּין הַשִּׁיטִין, מִתְבַּלֶּטֶת, מְאַבֶּדֶת כִּוּוּן
כְּיַלְדוּת לְלֹא אָב, כּוֹאֶבֶת, חַדָּה, כַּבֶּלֶט

ה-צ שֶׁלְּךָ מִצְטַעֶקֶת, מִצְטַוַּחַת
מִצְטַלְצֶלֶת, כִּצְלִיל עוֹלֵל שֶׁנִּשְׁחָט.