שירה
יוסף לרר
אני את שלי אמרתי

יוסף לרר

אני את שלי אמרתי

עַל מִטָּה מֻצַּעַת
זוֹרֵק חָמְרֵי גֶּלֶם
מוֹדֵד אֶת הַמֶּרְחָק
בֵּין הַמִּלִּים
לַחֶדֶר הַמְּבֻלְגָּן מִסְּבִיבִי
קוֹשֵׁר אוֹתָן בְּחוּטֵי הַבַּרְזֶל.

דַּוְקָא סִדַּרְתִּי אֶת הַחֶדֶר
אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב אֲבָל
מַשֶּׁהוּ נִשְׁאַר בָּאֲוִיר
פָּרוּעַ וְכוֹעֵס.

בְּסָלוֹן בֵּיתִי אֲנִי צוֹעֵק
חֲמָמָה לְגִדּוּל אֲנָשִׁים
רֵיקִים מִמְּהוּמָה וְזַעַם
מְשׁוֹרְרִים
יָזוּעוּ בִּמְקוֹמָם
יִתְעַנְּגוּ עַל רֵיחַ הַמִּלָּה
וְלֹא יָזוּזוּ
עַד שֶׁתָּבוֹא הָאַהֲבָה
שֶׁיָּבוֹא הַמָּוֶת
תָּבוֹא הַיְּשׁוּעָה.

הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עַל
סַפְסָל בְּמֶרְכַּז בֵּית הַמִּדְרָשׁ
וּבְפָנִים שְׁלֵווֹת קוֹרֵא שִׁירִים
סְטֶנְדֶּרִים עָפִים עָלַי מִכָּל הַכִּוּוּנִים
וְרֹאשִׁי מְנֻפָּץ נִשְׁפָּךְ לְכָל עֵבֶר
וְכֻלָּם אוֹסְפִים אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הַצֶּדֶק
מִתּוֹךְ לִבִּי אֶל תּוֹךְ לִבָּם
שֶׁיִּקְּחוּ הַכֹּל, שֶׁיִּקְּחוּ
לְהֵיכָן שֶׁלְּאֵיפֹה שֶׁהֵם רוֹצִים
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיּוֹדוּ לִי
אֲנִי אֶת שֶׁלִּי אָמַרְתִּי.

האחרחרדיםתורה

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal