יוסי סוויד

וַיֹּאמֶר אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו?

וַיֹּאמֶר אָנִי. יָפֶה בְּכָל־יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד

מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ

וַיֹּאמֶר לוֹ מִי־אָתָּה?

וַיֹּאמֶר יְפֵה קוֹל וּמֵטִב נַגֵּן, בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו

וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי?

וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד־מְאֹד וַיֹּאמֶר יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצֵל וּגְבַהּ קוֹמָה

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ, בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי כִּי קָדוֹשׁ אָנִי

וַיֹּאמֶר ה’ קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי־זֶה הוּא.

וַיִּגַּשׁ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ

וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ

וְשַׁבְתָּ עַד־ה’ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ

אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ וְשָׁמְעוּ אֶת־דְּבָרֶיךָ

וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ־יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ, יָגֵל לִבָּם בַּה’

וַיִּשְׁמַע אֶת־הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וַיִּיטַב בְּעֵינָיו

וַיְקַנְאֻהוּ כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים, זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי

וַיִּשָּׁקֵהוּ

הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי

הִנְּךָ יָפֶה

אַף נָעִים