מוריה פוזן

דְּבָרִים שֶׁאַתָּה לֹא אוֹמֵר:

שֶׁחַם לְךָ וְהַמִּשְׁקָפַיִם נִסְדָּקִים

שֶׁהַשָּׁמַיִם הָיוּ כְּחוּלִים הַבֹּקֶר

שֶׁכּוֹאֵב לְךָ בַּחִיּוּךְ שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא רָאִיתָ שָׁבוּעַ

דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ:

מִתְגַּעְגַּעַת מִתְגַּעְגַּעַת

אֵיזֶה חוּט דַּק נִמְשַׁךְ עַל

הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא אוֹמְרִים:

קְלָלוֹת, תְּשִׁישׁוּת אֵינְסוֹפִית

נֶפֶשׁ נִגְמֶרֶת לְאִטָּהּ

אַתָּה לֹא אוֹמֵר שֶׁחֹל בְּכָל מָקוֹם בַּגּוּף

שֶׁלֹּא יָשַׁנְתָּ הַלַּיְלָה

אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁהָיָה יוֹם טוֹב, מָה שֶׁנָּכוֹן

אַתָּה אוֹמֵר שֶׁסּוֹף הַשָּׁבוּעַ מִתְקָרֵב

לֹא אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁהַכְּאֵב, שֶׁהָאֵימָה

וְהַסֻּלְיָה שֶׁלָּךְ בַּנַּעַל כָּל יוֹם קְצָת פָּחוֹת

אַתָּה שׁוֹתֵק אֶת הַיֹּבֶשׁ בַּיָּדַיִם אֶת

הָאוֹר הַקָּטָן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ בַּלַּיְלָה אֶת

הַצַּד שֶׁלָּךְ בַּחֶדֶר אֶת

וּבַבַּיִת הָרֵיק כְּבָר שָׁבוּעַ דּוֹלֵק בְּכָל יוֹם מַזְגָן עַל שְׁעוֹן שַׁבָּת,

אֲנִי לֹא אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁאֵין לִי אֹמֶץ לְנַתֵּק אוֹתוֹ

דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא אוֹמְרִים.