רחל בר יוסף דדון

תְּזוּזָה קַלָּה

וְאַתָּה

בְּרִקּוּעֵי סְדָקִים

נֶחְרַךְ.

תְּזוּזָה קַלָּה.

אִי שֶׁל יַצִּיבוּת

זוֹהֶרֶת.

אִי שֶׁל דּוֹלְפִינִים

פְּצוּעִים

בְּנֹגַהּ

יוֹם וָרֹד.

נָסַעְנוּ עַד יְרוּשָׁלַיִם.

חָזַרְנוּ.

נַהֲמַת לִבִּי

הוֹמָה

בִּמְחוֹזוֹת הַמְּיֻתָּרוֹת.

הַנַּח לִבְּךָ עַל חָזִי.

דְּאַג לִי.

הָבָה נִסַּע לְרוֹמַנְיָה

יָקָר

לִי.

תּוּתִים לְבָנִים,

שָׁמַיִם מוֹרִיקִים

בִּיפִי הָרִים

בְּצֵל בִּקְתָּה. הֲתֹאבֶה?