לאה מרמורשטיין ירחי

דור שלישי

קַו 66 פֶּתַח תִּקְוָה תל אָבִיב
עִם הַחֶבְרֶ’ה מֵהַשֵּׁבֶט
גּוּפִים נוֹגְעִים בְּגוּפִים
עוֹמְדִים צְפוּפִים

אֵין אֲוִיר אֵין אֲוִיר אוֹמֶרֶת
זְקֵנָה עִם מִטְפַּחַת
תַּחֲזִיקִי בִּי חָזָק אוֹמֶרֶת
אִמָּא לְבַת
שֶׁלֹּא תִּפְּלִי כְּשֶׁיַּעֲצֹר פִּתְאוֹם
וְיִפָּתְחוּ הַדְּלָתוֹת בְּרַעַשׁ
רֵיחַ חָרִיף שֶׁל זֵעָה וּפַחַד
אֶרָאוּס אֶרָאוּס שָׁמַעְתִּי
יָדַיִם עַל הָאָזְנַיִם
עוֹד מְעַט תֵּל אָבִיב

סינדר-לאה

אוֹסֶפֶת בִּזְהִירוּת סַנְדַּל זְכוּכִית
אֶחָד שֶׁבָּחַרְתִּי לִי מֵהָעֲרֵמָה
(פֶּלֶא שֶׁהוּא לֹא נִשְׁבַּר שָׁם)
וְשִׂמְלָה כְּחֻלָּה עִם נְקֻדּוֹת
(בְּוַדַּאי שֶׁל אָנָה נֵיְּנִי).
סָבְתָא גְּדוֹלָה שֶׁלִּי לֵאָה
תִּרְאִי! תִּרְאִי!
אֲנִי קָמָה מֵהָאֵפֶר
וַאֲנִי לֵאָה
אֲנִי סִינְדֶּר-לֵאָה.

כְּשֶׁתָּבוֹא הָרַכֶּבֶת
הַקֶּסֶם יֵעָלֵם.

* אנה ניני – דודה לאה

44

אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים
מִתּוֹכָן אַרְבַּע בַּמִּלְחָמָה
חַיֵּי לֵאָה
אֵם סָבָתִי
וְגַז חִישׁ.
וַאֲנִי לֵאָה
פְּתַיָּה שֶׁכָּמוֹנִי מַאֲמִינָה
בֶּאֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת
וְאַתְּ נוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפִּי:
עוֹד מְעַט יוֹם הֻלֶּדֶת,

לֵאָה!
– שֶׁאֶבְרַח, לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן?

רִנָּה חֲבֶרְתִּי
שֶׁנּוֹלְדָה בִּדְגַנְיָה א’
מְחַיֶּכֶת אֵלַי.
הָפוּךְ,
אַתְּ מַמְשִׁיכָה מֵאֵיפֹה
שֶׁהִיא
הִסְתַּיְּמָה