אסתר קמרון

לזכר יאיר שטרן הי”ד

אַחַי, אַל נַחֲשֹׁב שֶׁהִגַּעְנוּ לְחוֹף

הַמּוֹלֶדֶת, לִחְיוֹת כְּכָל עַם,

כִּי פֹּה יֵשׁ שְׁכֵנִים, שֶׁחֶפְצָם רַק לִדְחֹף

אֶת כָּל אָח וְאָחוֹת אֶל הַיָּם.

וְגַם בְּקִרְבֵּנוּ יֵשׁ אָח וְאָחוֹת

מְבַקְּשִׁים עִם שׂוֹנְאֵינוּ שָׁלוֹם,

וְאוֹתָנוּ יַסְכִּימוּ לִשְׂנֹא וְלִדְחוֹת

לְמַעַן שְׁמִירַת הַחֲלוֹם.

וּבֵין מַכִּירֵי סַכָּנָה וְיֵעוּד

יֵשׁ כֹּה נִכְסַפִים אֶל הָאָח

וְאֵינָם מְבִינִים שֶׁמְּחִיר הָרֵעוּת

עִם מֻטְעֶה הוּא וִתּוּר עַל הַכְּרַךְ.

וְנִשְׁאֶרֶת שְׁאֵרִית שְׁאֵרִית שְׁבוּרֵי לֵב

שֶׁאוֹתָם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלוֹת –

נַעֲמֹד כִּיהוֹשׁוּעַ, נַעֲמֹד כְּכָלֵב,

וּמוּלֵנוּ רִבּוֹא רְבָבוֹת!

וְנֶשֶׁק אֵין לָנוּ, אֵין לָנוּ צָבָא,

אֲבָל יִתְגַּבֵּשׁ הַגַּרְעִין

וּלְשָׁוְא נִקְרָא שֶׁקֶר, לְאָוֶן זְוָעָה –

הַמּוֹדֶה עַל אֱמֶת – בֶּן חֹרִין!

נִתְכַּנֵּס, נְדַבֵּר, וְנִמְצָא גַּם עֵצָה

בְּעֶזְרַת הַתּוֹמֵךְ בְּאֶבְיוֹן,

עַד נֵצֵא עַל הָאָרֶץ, נִגְדֹּר אֶת פִּרְצָהּ,

וְנִהְיֶה לָהּ מָגֵן וְשִׁרְיוֹן!