שירה
חנה קרמר
הר. בית. רחוב

חנה קרמר

הר. בית. רחוב

רְחוֹב יָפוֹ לְכֹל אָרְכּוֹ י”ב בְּאִיָּר

לִכְאוֹרָה סְתָם יוֹם, יֵשׁ לוֹמַר

הָרְחוֹב מוּצָף בְּצִבְעוֹנִי בְּלָבָן וְכָחֹל

כְּמוֹ יוֹם הָעַצְמָאוּת בִּסְתָם יוֹם שֶׁל חֹל

אֲנָשִׁים שׁוֹאֲפִים נוֹשְׁפִים אֲוִירָא דְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

מְשׂוֹחֲחִים בִּמְתִינוּת בְּמַכְשִׁירֵי הֲסְלוֹלָר אוֹ עִם חָבֵר

אֵין מָה לְמַהֵר

הִתְרַפְּקוּת זוֹ עַל חֲמִימוּת הַכְּתָלִים הַזְּקֵנִים

חוֹשֶׂפֶת אֶת הַלְּבָבוֹת מִתְרוֹנְנִים וְכֵנִים

הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה כְּתַנִּין מֹשֶׁה מִתְהַפֶּכֶת וְרוֹקַעַת בָּרְחוֹב

הַיּוֹם יֵשׁ מַצָּב לֶאֱהֹב

הַפִילִיפִּינִיוֹת בַּדּוּכָן הָאַסְיָאתִי אוֹכְלוֹת בְּבֻלְמוּס

הָאִישׁ הַמְּלֻכְלָךְ יוֹרֵק בְּקוֹל לְלֹא הִסּוּס

זֵרֵי הַפְּרָחִים מֻשְׁלָכִים עַל הַמִּדְרָכָה תַּחַת לוּחַ הָאֶבֶן.

לְזֵכֶר שֶׁנִּסְפּוּ בְּמָקוֹם זֶה בְּפִגּוּעַ

חַבְּלָנִי בְּאוֹטוֹבּוּס אֶגֶד קַו

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּיוֹם רִאשׁוֹן

י”ב בַּאֲדָר הַ’תשנ”ו

הוֹלְכִים. לֹא מִסְתַּכְּלִים. הוֹלְכִים

בִּרְחוֹבוֹת בְּתוֹךְ שְׂדוֹת פְּרָחִים שְׁחֹרִים שְׁזוּרִים

בְּעִגּוּלֵי עִגּוּלִים עַל נוֹפְלִים חֲלָלִים פְּרָחִים אֲדֻמִּים יְבֵשִׁים כְּחַלְחַלִּים

פְּרָחִים הוֹלְכִים אֲנִי הוֹלֶכֶת עַל הַסַּפְסָל אֲנִי

יוֹשֶׁבֶת

רוֹאֶה אֶת הַהַתְאָמוֹת שֶׁל הַעֲלָמוֹת

בָּאָפְנָה הָאַחֲרוֹנָה אֲנִי אוֹהֶבֶת בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין

שְׁתֵּי בְּנוֹת עֶשְׂרֵה בְּפֶה מְגֻשָּׁר מְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ מְאֻשָּׁר

בְּקִפּוּל רַגְלַיִם עַל הַסַּפְסָל סַבַּבָּה וְעַל הַזְּמַן חֲבָל

בְּצֹמֶת בִּנְיַן גֵּ’נֵרָל

כֹּרֶשׁ שְׁלוֹמְצִיּוֹן יַנַּאי וְהוֹרְקָנוּס שׁוֹתְקִים

כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה מְעַסָּה אֹתָם בְּקַרְסֻלֶּיהָ הָרַכִּים

אֲנִי בָּאָה אֵלֶיהָ. וּבָאִים כָּל הַתּוֹשָׁבִים. כֻּלָּם. הָרָעִים וְהַטּוֹבִים. כֻּלָּם. בָּאִים

עוֹלֶה הָאִישׁ עִם הַסַּלִּים מְדַקְלֵם בְּקוֹל רָם בְּמִשְׁקָלִים

אֶת הַהוֹרָאוֹת בְּדַקְדְּקָנוּת בִּרְצִינוּת בְּשָׁלוֹשׁ שָׂפוֹת:

נָא לְוַדֵּא שֶׁלֹּא שְׁכַחְתֶּם חֲפָצִים אִישִׁיִּים בָּרַכֶּבֶת

יֵשׁ לְתַקֵּף אֶת הַכַּרְטִיס מִיָּד עִם עֲלִיָּתְךָ לָרַכֶּבֶת

הַתַּחֲנָה הַבָּאָה רְחוֹב יָפוֹ הַתַּחֲנָה הַבָּאָה כִּכַּר צִיּוֹן

נִכְנַס בָּחוּר בִּכְתֹנֶת לְבָנָה עוֹבֵר אֶחָד אֶחָד בְּכָל פִּנָּה

שָׁלוֹם אוֹמֵר לַכֹּל בְּלִי לְהַחְסִיר לֹא חָדַל עַד שֶׁהַשֵּׁנִי שָׁלוֹם לוֹ מַחֲזִיר

עוֹלֶה אִישׁ בָּטוּחַ מִשָּׁמַיִם שָׁלוּחַ יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ

גְּבֶרֶת תִּכָּנְסִי אַל תַּפְרִיעִי בַּמַּעֲבָר הוּא מֵטִיחַ

שַׁד נִשְׁלַף לְהָנִיק מוּל פְּנֵי הֶחָסִיד

אֵין לְךָ מָה לְהַגִּיד

 

 

בְּמַאֲפֶה יְהוּדָה אֲנִי אוֹכֶלֶת עוּגָה מְצֻעְצַעַת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

אַחֲרֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה

אֲנִי קוֹנָה לִי עוֹד מָנָה

בְּמַאֲפֶה יְהוּדָה בְּקִינְג ג’וֹרְג עַל הַמִּדְרָכָה אֲנִי יוֹשֶׁבֶת

כְּמוֹ יוֹנָה בְּוֵנֶצְיָה

מֵרָחוֹק אֲנִי רוֹאָה אֶת סְבַּארוֹ הַיּוֹם זֶה מַאֲפֶה נֶאֱמָן

אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּפִגּוּעַ שֶׁהָיָה. מִזְּמַן. לֹא מִזְּמַן

הָיִיתִי שָׁם. יָשַׁבְתִּי מוּלוֹ. יָצָאתִי וְצָעַדְתִּי שָׁלוֹשׁ חֲנוּיוֹת

וְהָיָה פִּצּוּץ

הִתְחַלְתִּי לָרוּץ

וְלִבְכּוֹת וְלָרוּץ וְלִבְכּוֹת וְלָרוּץ.

ירושליםפיגוע

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal