חנה טואג

“וְלַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָה”
(תהילים)

אֲנִי רוֹצָה אֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה
שֶׁהוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
שֶׁהוּא לֹא נִדְנוּדֵי שֵׁנָה
שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים אָרֹךְ וְקָצָר
כִּפְעִימַת נְשִׁימָה
שֶׁהוּא הַבֹּקֶר
שֶׁהוּא עֵרוּת הַצָּהֳרַיִם
שֶׁהוּא כָּל הָאַשְׁמוֹרוֹת
בְּלֵב הַחֲשֵׁכָה
רוֹצָה לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בַּלַּיְלָה הַזֶּה
בִּשְׁלוּלִיּוֹת זָהָב
עִם דְּגֵי זָהָב
עִם לִוְיָתָן
רוֹצָה לִרְכֹּב עַל לִוְיָתָן
לְהַדְלִיק מֵחָדָשׁ אֶת מִגְדַּלּוֹר הַחוֹף הַיָּשָׁן
לְהַצְהִיל אֶת אֲהוּבָתוֹ שֶׁל יָאסוֹן*
לְהָבִיא אֶת יָאסוֹן הַבַּיְתָה
וְאֶת גִּזַּת הַזָּהָב
הָאֲבוּדָה בְּמַחְסְנֵי
הָאוֹר הַגָּנוּז
בּוֹא לַיְלָה
בּוֹא

* יאסון הדייג מתוך האגדה על מגדלור יפו