מואיז בן הראש

אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּיַסֵּר אוֹתִי

בַּהִתְחַלְּנוּת שֶׁלִּי אַחֲרֵי שֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת לִמּוּדַי

בְּבֵית סֵפֶר הִימֶלְפַרְבּ הֲרֵי זֶה

אוֹתָם עַרְבֵי שַׁבָּת

בַּצָּבָא

בָּהֶן הָיִיתִי עוֹלֶה עַל רֶכֶב לְאַחַר סְעוּדַת שַׁבָּת

עִם חֲבֵרַי הַחֲדָשִׁים מֵהַגִּימְנַסְיָה

לְהִשְׁתַּכֵּר וְהָיִינוּ

צוֹעֲקִים בִּשְׁכוּנַת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא

עַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים

דְּרֹס אֶת הַדּוֹס

לְעִתִּים הָיִיתִי אוֹמֵר לַאֲחֵרִים תַּעְזְבוּ אוֹתָם

אֲבָל לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת גַּם אֲנִי צָעַקְתִּי

לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת

וְעָבְרוּ מֵאָז שָׁנִים

וַאֲנִי יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּל וְלוֹמַר שֶׁהָיִיתִי מְהַגֵּר וְאָנוּס

וְנִסִּיתִי לִהְיוֹת אֶחָד מֵהַחֶבְרֶ’ה

וּכְבָר עָזַבְתִּי וְגַם הוֹדֵיתִי

וּבְכָל זֹאת דְּמָעוֹת עוֹלוֹת בְּעֵינַי

כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִזְכָּר

בְּמַעֲשֶׂה הַנַּעַר עוֹד בְּטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים

אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה

מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה

וְיוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא יַסְפִּיק לְעוֹלָם.