שירה
עדן אביטבול
לאהל’ה חושבת שהיא מאוהבת

עדן אביטבול

לאהל’ה חושבת שהיא מאוהבת

 

לֵאָהלֶ’ה נִבְחֲנָה עַל פֶּה עַל מְסִלַּת יְשָׁרִים

מִלָּה בְּמִלָּה מִכְּרִיכָה לִכְרִיכָה 

הָרַמְחָ”ל בָּא אֶצְלָהּ בַּחֲלוֹם לְבָרֵךְ

חָתָן תַּלְמִיד חָכָם בְּקָרוֹב

וְהִסְתַּלֵּק.

יוֹאֵל מֵהַמִּשְׂרָד שׁוֹאֵל 

אִם הִיא קוֹרֵאת שִׁירָה אוֹ מַחֲזוֹת

וְלֵאָהלֶ’ה עוֹנָה שֶׁכֵּן לַמְרוֹת

שֶׁמָּה לָהּ וּלְמַחֲזוֹת

וּמָה לָהּ וְלִמְשׁוֹרְרִים

וּמָה לָהּ וּלְיוֹאֵל

שֶׁמֵּעִיק בִּשְׁאֵלוֹת מְנֻמָּסוֹת

שֶׁהִיא לֹא מַכִּירָה מֵהַבַּיִת.

לֵאָהלֶ’ה שׁוֹמֶרֶת סוֹד כָּחֹל

בַּמְּגֵרָה שֶׁלְּיַד הַמִּטָּה

סִפְרוֹן שִׁירֵי רָחֵל שֶׁקִּבְּלָה מֵהַיֶּלֶד

שֶׁשָּׁבַר לָהּ אֶת הַלֵּב

וּבַסּוֹף גַּם שָׁבַר לָהּ שִׁדּוּךְ.

וְלֵאָהלֶ’ה עוֹד חוֹזֶרֶת מִפְּגִישׁוֹת

כּוֹשֶׁלֶת, קוֹרֵאת

מִתּוֹכוֹ רַק אֶת הַהַקְדָּשָׁה הַמְּרוּחָה

תִּזְכֹּרֶת לַבִּלְתִּי מְמֻמָּשׁ:

לֵאָהלֶ’ה יָפָתִי.

פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,

הַלְוַאי נֹאהַב תָּמִיד

כְּמוֹ עַכְשָׁו.

קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַּי.

דַּי.

לֵאָהלֶ’ה לֹא מַמְשִׁיכָה לְשִׁירֵי רָחֵל

מָה לָהּ וּלְשִׁירָה.

הַכְּרִיכָה הָרַכָּה נוֹשֵׂאת אֶת הָרֵיחַ שֶׁל הַיֶּלֶד

הָרַמְחָ”ל כְּבָר לֹא בָּא בַּחֲלוֹמוֹת.

אֶתְמוֹל חָלְמָה עַל יוֹאֵל וְלֹא סִפְּרָה לְאַף אַחַת.

בָּאוֹטוֹבּוּס הִיא הוֹזָה

אֶת הַיֶּלֶד לָבוּשׁ צִיצִית עַל חֻלְצַת פִּשְׁתָּן לְבָנָה

מַרְכִּיב מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ 

יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי מוֹנִיטוֹר

וְנוֹתֵן לַדְּרָמָה שֶׁלָּהּ לְהִתְרַחֵשׁ

מִתּוֹךְ רַעַשׁ הַנְּסִיעָה הַלָּבָן

הוּא צוֹעֵק: קָאט! 

לֵאָהלֶ’ה לֹא יְכוֹלָה לַחְתֹּךְ

וְאֵין לָהּ מִי שֶׁיִּצְעַק קָאט לְכָל הַבְּדִידוּת הַזּוֹ

שֶׁלְּעִתִּים מִצְטַלֶּמֶת יָפֶה מִכָּל הַפְרֵיְמִים

אַךְ מְחוֹלֶלֶת גַּם פּוֹגְרוֹמִים לְלֹא הַתְרָאָה.

לֵאָהלֶ’ה יוֹרֶדֶת אֶת קִינְג דֶיְוִיד

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא עוֹמֶדֶת רַק שׁוֹלַחַת

קֶרֶן אַחֲרוֹנָה חוֹשֶׂפֶת רַק אוֹתָהּ

וּמִשְּׂמֹאל עוֹלֶה הַיָּרֵחַ שֶׁל עֵמֶק הַיְּרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת.

לֵאָהלֶ’ה נִזְכֶּרֶת בְּיֶלֶד מַסְמִיק

בַּתְּאוּרָה הָעֲמוּמָה שֶׁל הַלּוֹבִּי הַמְּפֹאָר.

אֵיךְ בִּקֵּשׁ אֵשׁ

מֵהַשּׁוֹעֵר בַּכְּנִיסָה

וְלַשּׁוֹעֵר לֹא הָיְתָה אֵשׁ לָתֵת

וְגַם לָהּ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה.

שֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי

הִיא מִתְחַתֶּנֶת עִם אַבְרֵךְ מֶשִׁי.

אהבהחרדיםתרבות

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק