יהושע לקס

 רשמי לוויית אסתר קליימן ז”ל הי”ד, נרצחה בפיגע סמוך ליישוב עטרת

מַאוֹת רַגְלָיִם טֹפְפוֹת
נוֹשְׁאוֹת פִּיוֹת חֲתוּמִים
בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל הַסָּלוּל
אֱלֵי חֶלְקַת הַקֶּבֶר הֶחָפוּר.
מֵאוֹת רַגְלָיִם רוֹמְסוֹת
גַּרְגְּרֵי עָפָר נִמְעָכִים
וּמַנְגִּינַת הָרִשְׁרוּש הַקָּצוּב
מְלַוָּה דְּמָמָה מְעִיקָה –
דִּמְמַת הֲלוּמֵי כְּאֵב
עִם דִּמְמַת אִלְּמֵי תִּמָּהוֹן.

הִגַּעְנוּ.
הַתַּהֲלוּכָה שֶׁהִתְאָרְכָה
הוֹלֶכֶת וּמִתְעַגֶּלֶת
סְבִיב הַקֶּבֶר הֶחָפוּר
וְקוֹל טְפִיפַת הָרַגְלָיִם
הַהוֹלֵך וְדוֹעֵךְ
מֵנִיחַ מְקוֹמוֹ
לְכֹבֶד הַדְּמָמָה
הָעוֹטֶפֶת, הַחוֹנֶקֶת.

וְלֹא מְשַׁחְרֵר
גַּם לֹא מֵקֵל
אֶת מוּעָקָתָהּ
הַקּוֹל הֶחָלוּש
הַמַּקְרִיא פְּסוּקִים
עֵת יוֹרְדָה הַהֲרוּגָה
אֱלֵי אַדְמַת קִבְרָהּ.

וְגוֹבֵר קִמְעָה
מִלְמוּל הַפְּסוּקִים…
וּפִתְאוֹם! הָאֲלוּנְקָה
הַנִּשְׁלֶפֶת מִן הַבּוֹר
מוּנֶפֶת אֶל עַל
מוּכְתֶמֶת בְּדָם
– דַּם הַנִּרְצַחַת –
עַתָּה הוּא נֶחְשַׂף
לְעֵינֵי מֵאוֹת
מְלַוִּים דְּמוּמִים
וּמַרְאֵהוּ פּוֹעֵר
מֵאוֹת פִּיוֹת חֲתוּמִים
בְּאַנְחַת בֶּהָלָה
הַקּוֹרַעַת לְרֶגַע
– רַק הִיא –
אֶת מַעֲטֵה-הַדְּמָמָה הַכָּבֵד.

כְּאִלּוּ
הֻפְתְּעוּ לָדַעַת
כִּי שָׁם הַדָּם.
כְּאִלּוּ
שָׁכְחוּ שֶׁאוֹתוֹ
הֵם מְלַוִּים
וְאֶת זִכְרוֹ
אֲמוּרִים הֵם לַשֵׂאת
עַל לוּחַ לִבָּם.
כְּאִלּוּ
עָמְדוּ שָׁם לִרְאוֹת
שֶׁכֻּלּוֹ יְכֻסֶּה
בֶּעָפָר הַדֵּק הֵיטֵב –
שֶׁלֹא תַּפֵר זַעֲקָתוֹ
אֶת הַשֶׁקֶט;
שֶׁלֹא תִּדְרֹש נִקְמָתוֹ
לְהוֹכִיחַ אַהֲבָתֵנוּ;
שֶׁלֹא תְּזַעְזְעֶנוּ
וְנֶחְדָּל מִרְדֹּף
אַחַר בִּצְעֵנוּ
וּמְעֹשֶׁק יָדֵינוּ;
שֶׁתַנִחֵנוּ שְׁלֵוִים
בְּרֶפֶשׁ הַשְּׁתִיקָה
לְמוּל סְחִי הָאִפּוּק
וּמַדְמֵנַת שִׁקּוּל הַדַּעַת הַמְּדֻמֶּה
הַכּוֹבְלִים יְדֵי לוֹחֲמֵינוּ,
הַמְּאַשְּׁרִים הַתָּרַת דָּמֵנוּ,
הַמֵּזִילִים אֶת הַדָּם הַנִּקְבָּר,
הַמְּסַלְּקִים שְׁכִינָה מֵאַרְצֵנוּ.