עמיאל ירחי

אִשָּׁה אַחַת אָמְרָה לִי בִּירוּשָׁלַיִם:
כְּבָר בַּר מִצְוָה יֵשׁ לוֹ.
וּמְסַפֶּרֶת
כַּמָּה הִתְפַּלְּלָה שֶׁלֹּא יָבוֹא
וּכְשֶׁהָרְתָה שֶׁלֹּא יִגְדַּל,
שֶׁלֹּא תִּתְפַּח הָרָעָה בְּבֶטֶן
הָאֲדָמָה.
וְאֵיךְ לָקְחָה אוֹתוֹ בְּתוֹכָהּ לְכָל הַהַפְגָּנוֹת
אֲפִלּוּ רַב גָּדוֹל אָמַר לָהּ שֶׁהָיֹה לֹא
תִּהְיֶה.
בַּסּוֹף הוּא נוֹלַד הִיא אוֹמֶרֶת,
בְּלִי אֶפִּידוּרָל וּבְלִי חִבּוּק
כֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ אַחֶרֶת וְרַק אֲנִי: גֵּרוּשׁ.
מַרְאָה לִי בָּאַלְבּוֹם:
פֹּה הוּא בֶּן חֹדֶשׁ בַּקָּרָאוָן
כָּאן בֶּן שָׁלוֹשׁ בַּקָּרָאוִילָה הַקְּטַנָּה
וְזֶה מִיּוֹם הֻלֶּדֶת שֵׁשׁ
בַּקָּרָאוִילָה הַגְּדוֹלָה
(הָמוֹן שֵׁמוֹת יֵשׁ לַזָּרוּת)
בְּשַׁבָּת הוּא יַעֲלֶה לַתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֶחָדָשׁ שֶׁלָּנוּ
וְהִיא תִּזְרֹק עָלָיו סֻכָּרִיּוֹת;
קְצָת חָזָק,
קְצָת בְּגַעְגּוּעַ.