מניפסט

יהי

כתב עת פואטי־פוליטי

רקע

קולות פואטיים שונים מבקשים בית ליצירתם. במות מרכזיות לפרסום של יצירות ספרות, תרבות ואמנות מרחיקות יצירה מצדדים מסוימים של המפה הפוליטית והחברתית. במות המיועדות לתת קול ליצירה “אחרת” ממלאות את תפקידן באופן חסר. נכונים הדברים בפרט לגבי יצירה ומחשבה פוליטית מכיוונים שאינם מורגלים על אוזנו של הקורא והמבקר הישראלי ההגמוני. בה בעת בשדה הספרות והאמנות ניכרת פעמים רבות התנערות או משיכת כתפיים ביחס לשיח הפוליטי בכלל, לצד התעוררות ברורה של שירה ויצירה פוליטית החותרות אחר מרחב לפתחון פה וייצוג ראויים. מורגש הצורך בהקמת במה המיוחדת לצורך החשוב של נתינת קול חדש אל מול שדה ההוויה הישראלית והעולמית הרוגש.

למבנה של מערך הכוחות בממסד הספרותי והאמנותי הישראלי יש השפעה מחנכת ריאקטיבית, כאשר קולות שאינם מוצאים עצמם מעל שום במה סובלים מחיקה ולבסוף מבנים לעצמם נוכחות שקופה בשדה התרבותי. בהעדר ייצוג בשדה התרבות והיצירה נפגמת המוטיבציה הראשונית וההבנה בדבר עצם היכולת והאפשרות להשמיע קול אמנותי פוליטי ייחודי.

שירה, ספרות ויצירה שיש להן אוריינטציה פוליטית הינן בעלות השפעה על פני החברה והמציאות הישראלית. כך ראינו עם התעוררות השירה המזרחית, עם שירת המחאה שליוותה את מלחמת לבנון בעבר ועוד.

חזון

יהי כתב עת פואטי־פוליטי יהווה במה חיה לפרסום יצירות שירה, ספרות ואמנות פוליטית. בדרכו של אורי צבי נעניק ליצירה העוסקת בהוויות הזמן את מקומה הראוי. השירה איננה מנותקת מן ההוויה, אף אם תדמה עצמה לעצמה כך. כוונתנו ברורה: לכונן מציאות, לתקן מציאות, להשמיע ולייצג מציאות, תוך התכוונות גלויה – אל החיים עצמם. נעניק פתחון פה רדיקלי (־שורשי) אמנותי לשיח התשוקות, החלומות והמאוויים הפוליטיים של קולות חדשים בחברה הישראלית, הרוחש תדיר מעל ומתחת פני השטח.

על כתפי ענק אנו עומדים. אורי צבי גרינברג, השרף של השירה העברית, אשר לתנופת כתיבתו, רוחבה ועומקה של יצירתו אין אח ורע בשדה השיר העברי, רב מג של אקספרסיה שירית וריאליזציה של המטפורה, רם ואמיץ החזון, דמותו, יצירתו וחזונו לנגד עינינו כמודל מפואר לכל אשר ניתן, ראוי והכרח לחולל בתרבות העברית.

הבית הוא בית אורי צבי, ולכתב העת אוריינטציה פוליטית ברורה. מתוך כך מחוז חפצנו להשמיע ולחולל תנועה תרבותית לאומית עברית חדשה. מחוז חפצנו לתת פתחון פה ישיר וברור לקולות מודרים, מן ההתנחלויות, מן השכונות וערי הפיתוח, מן הקהילות החרדיות. אנו מבקשים אחר אמירה חברתית מהותית, רדיקלית, אמירה דתית רדיקלית, אמירה רדיקלית בדבר החיים שלנו, על אדמת מריבה, ארץ זבה. אוזננו כרויה אל קהלי יעד אלה ואל קולות נוספים אשר יאבו להשתתף עמנו בחגיגה תרבותית־פוליטית זו. אל מול גובה הלהבות בשיח תקשורתי שטוח נקיים כאן מרחב לשיח פוליטי אמנותי אשר ייצר אמירה נוקבת לצד מפגש והקשבה. קולות שונים אשר יתדפקו על סף דלתנו יאתגרו אותנו בוודאי, ואנו בונים את בימת השיח בהתאם, בחלוקה נושאית, בהתפלמסות פואטית, תוך כדי תנועה, תוך כדי יצירה. כתב העת מתקיים כפלטפורמה דיגיטלית לצד הגיליון המודפס. יהי הינו מרחב אינטרנטי באופיו, רשת חברתית, מרחב מפולש, פתוח, בית ליצירה אשר איננו בהחזקה צרה של מערכת כתב־העת אלא מאפשר הבעה חופשית, רב־קולית, של יוצרי התוכן, כותבים ואמנים.

ירושלים. הנעלם הגדול שלנו. של התבל. נטועה במוקד אמונתם של המונים ברחבי העולם. במרכזה של תבל רוגשת אנו עומדים, הונחנו על טבור העולם ומתוך כך האחריות. את האוטופיה של ירושלים נחלום כאן, בכתב העת, ורגלינו בוססות בירושלים של מטה, ציון עדויה בכבליה.

הבמות המכוונות אל הקול הפוליטי־אמנותי כרוכות לרוב אחר צד אחד של המפה הפוליטית. אבל המטוטלת נעה ונפתחת אל כיוונים חדשים. ענייני היום והשעה, תהפוכות התבל סביבנו, כל אלה אינם מתאימים עוד לבלעדיות של שיח חד־ממדי זה, וגם לא שיח פואטי ממוצע, מהורהר, “שירת פנאי” על סיפה של רפסודה ישראלית נינוחה מדומיינת, קליפת אגוז בלב מרחב תיכון גועש. תשוקה אנחנו מחפשים, ולא רוגע. הרוח והחומר נבחנים מחדש, נפרצים על ידי ענייני הזמן הבוקעים מכל עבר, קולות הקוראים שינוי והתחדשות.

יעדים

השירה מחוללת הפיכות. שירה היא פסגת הספרות והשפה והיא העומדת בראש מחנה המילה. נס השיר הוא גם הנס והדגל של בית אורי צבי. עוד בכתב העת – וכתיבת העת היא העניין כאן, ולא כתיבת הלא־עת, הלא־עתי, הבלתי־לוקאלי – דגש על פרוזה לירית, סיפורת. תרגום, אשר אנו רואים בו כלי פואטי־פוליטי ולא רק צריכת מותרות מענגת של הפואזיה, המאפשר לתרגם “החוצה”, להשמיע, כגון מעברית לערבית. דגש מיוחד על אמנות. אמנות שאיננה הגמונית, אמנות ישראלית לאומית, אמנות מזרחית, אמנות יהודית־רדיקלית ועוד, מתוקף המקום שהעניק אצ”ג עצמו לאמנות ואל מול החד-ממדיות וההדרה הכבירה הקיימת עד היום בשדה האמנות עתיר המשאבים. אמנות פלסטית וקונספטואלית, וידיאו, קומיקס ואנימציה, עיצוב ומיצג, מחול, תיאטרון וקולנוע, לצד מסות בנושא מחשבה תרבותית וביקורת האמנות והספרות.

אנו מבקשים לחדש בתוכן ובצורה. אצ”ג החשיב את ייחודיות העיצוב של ספריו מן הכריכה ועד המילה הכתובה. כתב העת רואה אור בפורמט נועז וחדשני. האסתטי והפוליטי כרוכים זה בזה וכאן נעניק תשומת לב לקשר זה, הרצוי והחי, בין תוכן וצורה, בין פנים וחוץ. הפרינט והדיגיטל, המייצגים תחנות שונות בהתפתחות התקשורתית ובהתאמה מודוסים של יצירת וצריכת תרבות, ישלימו ויַפְרוּ זה את זה. בהתאם לתכנים החדשים, פורצי הדרך, ולאוריינטציה החדשנית של כתב העת, יהי יהי במה ייחודית גם בתחום האסתטי־צורני כאשר לצד הגיליון המודפס מתקיימת פלטפורמה מקוונת עשירה ורחבה המהדהדת את הדיונים בכתב העת (yehee.co.il).

חוליה חשובה ביסודו של כתב העת: בית אורי צבי, מרכז חי ופועם בלב ירושלים והעשייה הספרותית העברית. הבית מקיים מערך פעילויות של הפצת תרבות, כתיבה ויצירה, במגוון שדות אמנותיים. ספירה זו של יצירה מהווה כר פורה ופועם להזנת הבמות והמפעלים הספרותיים שלנו. כתב העת ובית אורי צבי יקיימו שיתופי פעולה עם גופים ספרותיים, עמותות ובעלי חזון ורוח בירושלים ובארץ כולה לצד שיתופי פעולה בינלאומיים בתחומים הקרובים לתחומי המגע של כתב העת.

רדיקלי באופיו, יהי יהי רדיקלי באיכותו. יצירות ראויות תופענה ותיראנה אור תוך שמירה על רמה שירית מיטבית. לצד כתב העת קמות הוצאת הספרים יהי וגלריה יהי המיועדות בדיוק להשמעת הקולות החדשים ובהלימה למטרותיו של כתב העת, ליצירת שיח פואטי־פוליטי עברי חדש, חי ונוגע, במרחביה של ההוויה והיצירה העברית בת ימינו.