טובה אסנת זלוטוגורסקי

מספיק

וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה יִצְחַק, עִנְיָן לֹא גָּמוּר שֶׁהָיָה עָלַי לְכַסּוֹת בִּשְׁאֵרִית מִלִּים כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁיִּתְפַּח,

 

בַּיָּדַיִם אֲנִי מְגַלְגֶּלֶת לָשָׁה אוֹתָן מַמְתִּיקָה בְּרִבְקָה, בְּבָנָיו, מַזְכִּירָה גַּם כִּבְדֶרֶךְ אַגָּב שֶׁהָיָה קָהוּי בָּעֵינַיִם, אוּלַי מֵאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עַל הָהָר.

 

וְלִבְסוֹף אֲנִי אוֹפָה. עַל אֵשׁ קְטַנָּה, מְשֲׁדֶּלֶת כְּבָר מֵעַכְשָׁו אֶת הָאַיִל, אֶת הַמַּלְאָךְ, אֶת אֱלֹהַי שֶׁעוֹד מְעַט יוּכְלוּ לִטְעֹם וְיֶעֱרַב

 

אוּלַי לֹא יָשׁוּבוּ אָז עוֹד אָב וּבְנוֹ אֶל הָהָר, בְּעֵינַיִם עֲצוּבוֹת גְּדוֹלוֹת יִהְיֶה הָאַיִל רַק אַיִל, הַסְּבַךְ יָרֹק וְהַמִלִּים קַח, לְךָ וְהִנֵּנִי וְעוֹלָה יִהְיוּ כְּמוֹ סִפּוּר לְסַפֵּר מָתוֹק בַּחֹרֶף,

 

בַּסּוֹף הֲרֵי יִזְרַח, מֻכְרָח. אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָם כָּכָה וּלְהַמְשִׁיךְ לִרְאוֹת בְּלִי שֶׁבְּרַק הַמַּאֲכֶלֶת יַאֲפִיל עֲלֵיהֶם וְאִי אֶפְשָׁר לְהָאִירָם מֵחָדָשׁ בְּקוֹלוֹ שֶׁל הַמַּלְאָך קוֹרֵא אַל תִּשְׁלַח.

 

רַק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּדִיּוּק וּפָשׁוּט. אָב וּבֵן שָׁבִים הַבַּיְתָה לְאַט,

 

לְהַיּוֹם זֶה מַסְפִּיק,

 

הָעֶרֶב יָרַד

 

 

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal