דּוּמִיַּת קַיִץ
– – וְלוּ תִכְבְּשִׁי רֹאשׁ בֶּעָפָר
וְאֶת שִׂגְשׂוּג אִבֵּי הַנַּחַל
תְּדַמִּי לִשְׁקִיקַת דָּמֵךְ.
קוֹצִים רוֹחֲשִׁים.
דּוּמִיַּת קַיִץ.
עֲמוּמוֹת
מְבַעְבְּעִים עֵינוֹת תְּהוֹם
לְלֹֹֹא חֲדָל.
וּכְמוֹ תֻפִּים הוֹמִים בָּאָזְנַיִם.
תּוּגָה בֶּעָפָר.
גְבָעוֹת מְאַבְּרוֹת מִלֵּב הָעֵמֶק…
בִּקְעָה כֻּלָּהּ אַחֲרֵי קָצִיר.
אֶל הֶהָרִים הָהֵם לִירוּשָׁלַיִם
חוֹמְרִים שִׁפּוּעֵי הַשָּׁמַיִם
לְלֹא קֵצֶה:
שָׁם נֹגַהּ־אוֹנִים זָרוּחַ – –
קוֹל בָּרָמָה:
הָאָרֶץ דּוֹבֶרֶת אֶת הַחַמָּה.
תש”ט
נדפס לראשונה בכתב העת ‘סולם’, 1.9.49
נכלל בספרה: “שובי נפשי לתכלתך”, אסיף שירים, עמ’ 4
היצירה מתפרסמת ב’יהי’ בשיתוף מרכז בגין במסגרת קאנון לאומי חדש, מיזם חשיפה ליצירות אמני התנועה הלאומית לדורותם. אמנים אלה, במסגרת התנועה הרוויזיוניסטית ובמסגרות נוספות, חוללו שיח תרבותי עשיר שהודר מהזכרון הלאומי התרבותי ועטרתם כעת חוזרת.
תגובות פייסבוק