שירה
משה ולדמן
נגעתי בכתר

משה ולדמן

נגעתי בכתר

לַיִל, וְהַסָּלוֹן נֶאֱסָף
הַיָּם נֵעוֹר וְנִשְׁפָּךְ
מִבֵּין חֲרַכֵּי הַתְּמוּנָה
הַסְּפָרִים מְצַחֲקִים לְפָנַי
מְצַחֲקִים בְּצוּקֵי הָאָרוֹן
סְפִינוֹת הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל נִטְרָפוֹת
בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה
הַכְּרִיכוֹת מִתְקַלְּפוֹת
מִתְקַלְּפוֹת אֶל פִּי הָרִצְפָּה
וְיָדַעְתִּי כִּי לֹא מִלִּבִּי
לַיִל,
וְהַחַלּוֹן הִתְנַפֵּץ
הִתְנַפֵּץ כְּמַרְאָה מְאִירָה
כֶּלֶב צוֹעֵק תִּינוֹק יוֹנֵק
וְהַשְּׁכִינָה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעֲלָהּ
וַאֲנִי מִתְכּוֹפֵף
לֶאֱסֹף נִיצוֹצוֹת
לְתַקֵּן אֶת חֲצוֹת הַלַּיִל
אֲנִי מְעוֹפֵף עַל שְׁטִיחַ תְּפִלָּה
מִזְדַּוֵּג עִם כָּל הַסְּפָרִים
מִזְדַּוֵּג בְּכָל הַשָּׂפוֹת
מִזְדַּוֵּג בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ
לְהָשִׁיב הַשְּׁכִינָה
לְהָבִיא גְּאֻלָּה
אוֹיָה!
נָגַעְתִּי בַּכֶּתֶר
נִמְחוּ אוֹתִיּוֹת הַזָּהָב
נִמְחָה גַּם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ
אוֹיָה!
בָּרָאתִי חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים מִדַּי לַגּוּף
כְּבֵדִים מִדַּי לְאוֹר
אוֹיָה!
הַיּוֹם אֶהְיֶה נִבְרָא

בריאותקורונהשירת הכתר

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק