שמעון אנגל

מתוך התערוכה “הפחד עצמו”. איורים מאת פייר קליינהאוז ושמעון אנגל לשבוע האיור 2019, המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. אוצרת: אורית ברגמן.

בתערוכה אספנו פחדים לאומיים מגוונים מהאנשים בסביבתינו והענקנו להם פרשנות איורית.

ניתוק. מאיר, 38, תקוע:

התנתקות.יורד מהאוטובוס. בלב תל אביב.
רק לפני כמה שעות הרגליים שלי עוד היו יחפות בחולות של
גוש קטיף.כולם פה שותים קפה ובירה וההתנתקות הזאת
מפחידה אותי פחד מוות.

הפקרות. רפאל, 39, עפרה:

פחד, יותר נכון לומר חשש. אני חושש שבקצב הזה המדינאים שלנו אינם רוצים לקבל הכרעה לגבי אזור יוש והמצב הולך ומחמיר מיום ליום מוטיבציה משפטית מוגברת ועודף הכסת”ח יתקע את הנורמליות המעטה שעוד נשארה לנו כמתיישבים ולבסוף חלילה מתיישבים חדשים לא יגיעו ואחרים יתקשו להתפתח. אבל אני הרי בחור אופטימי ולכן זה חשש שמייצר פעולה ולא חלילה משתק, צריך להמשיך ולעבוד בכל הכוח מל המדינאים, שזקוקים נואשות לתמיכת הציבור, ולדרוש מהם נורמליות וזכויות אזרחיות שוות ביטול המנהל האזרחי ומעבר לעבודה סדירה מול משרדי ממשלה רלוונטיים שיפעלו במחוז יו”ש (או במחוז בנימין ושומרון ומחוז יהודה ועציון) ופיתוח מאסיבי.