בנציון בן פזי

הַנֵּץ עָט בַּנֵּץ
נָתַתָּ לִירֵאֶיךָ נֵץ לְהִתְנוֹצֵץ
נוֹצֵץ שׁוֹצֵף וְקוֹצֵף
נָחוּשׁ וְרָגִישׁ
אָטוּם וְחָדִישׁ

חִצָּיו שִׁלַּח
חֵץ שָׁחוּט שְׁתִיקָתָם
הַלֵּב נֶחֱצָה
אֲטִימוּת נֶחֱרָצָה
מְחִצָּה נִפְרְשָׂה
חֲצִי עַם בָּכָה

קוֹל צִחְצוּחַ כַּנְפֵי יוֹנָה
אֶבְרוֹתֶיהָ שְׁחֹרוֹת
וַעֲלֵה חַסָּה טָרָף בְּפִיהָ
חָאקִי בְּצַח נִגַּשׁ
שָׁחֹר בְּתָמִים תָּפַס
נֻצַּח
עַם נֶצַח
לֹא מְפַחֵד מִדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה

דּוֹד צַח
הָסֵר הַחֲצִיצָה, הָרֵם עֲטָרָה
קוֹמֵם נֶצַח אֶרֶץ
תְּלוּיָה
עַל בְּלִימָה

בס”ד ימי רֵאשִית השנה התשס”ו

נכתב בפרק ראשון לנדודי כפר דרום במלון, באר שבע