דנה שניידר

יֵשׁ סֶדֶק בְּכָל מִדְרָכָה
בְּתֵל אָבִיב, בְּחֵיפָה
בַּשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל מֵחֲדַר הָאֹכֶל לַמּוֹעֲדוֹן, לַבְּרֵכָה
שִׁבְרִי זְכוּכִית בְּכָל מִדְרְחוֹב
בִּירוּשָׁלַיִם

וַאֲנַחְנוּ דּוֹרְכִים מְדַמְּמִים
גּוֹרְרִים כַּפּוֹת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת מְנַסִּים
לְהִתְקַדֵּם וְלֹא לִפֹּל
כַּמָּה אֶפְשָׁר כָּכָה וְתּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה
לִשְׁאֹף לִנְשֹׁף אֲוִיר
רְסִיסִים בִּקְנֵה הַנְּשִׁימָה