אסתי ביטון-שושן

סלון פיאות

מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע בַּיָּקָר לִי

רָאִיתִי אֶת רֹאשׁ הַקַּלְקַר קוֹרֵץ לִי

תַּחַת תִּסְרֹקֶת אָפְנָתִית

הוּא הֶעֱבִיר אֶת לְשׁוֹנוֹ עַל שְׂפָתָיו

וּפָלַט אֲנָחָה עֲמֻקָּה שֶׁהִסְגִּירָה קוֹל בָּרִיטוֹן

אִיטָה הֵיטִיבָה אֶת צְרוֹר הַמַּחְלָפוֹת הַבְּהִירוֹת

הָפְכָה אוֹתוֹ לְאִשָּׁה פַּתְיָנִית

 

אִשָּׁה נַעֲשֵׂית אִשָּׁה

כְּשֶׁהַבּוּשָׁה מְכַסָּה אֶת שִׁפְעַת אֵיבָרֶיהָ

אֲנִי קוֹרֵאת אֶת סִימוֹן דֶה בּוֹבוּאָר

בְּגִיל מְאֻחָר יַחֲסִית בְּלֵב שְׁכוּנָה יִרְאַת אָדָם וֶאֱלוֹהַּ

הַחֹם מֵצִיק וְתַלְתַּלַּי קְמֵלִים מִבַּעַד לַזְּמַן הַחוֹלֵף

כְּשֶׁתִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי לָמָּה לִי בְּעֶצֶם

אֹמַר לָכֶם, מְזִמָּה פֵמִינִיסְטִית

שֶׁהִצְלִיחָה יוֹתֵר מִדַּי
 

חרדיםפמיניזם ומגדר

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק