שירה
יצחק אברהמי
עוד על ההרים

יצחק אברהמי

עוד על ההרים

עוֹד עַל הֶהָרִים

לקצב נשימות עפר הארץ

י/ש, ד, תר, 

עוד מדלג

 

עוֹד מְדַלֵּג

עַל הֶהָרִים

דּוֹמֶה דּוֹדִי לְכָל

רְצוֹנוֹתָיו נוֹשְׁקֵי

הָרִים, דּוֹלְגֵי הָרִים –

אֵצֵא אֶל הֶהָרִים

בָּרוּחַ הַזּוֹ, מְשַׁנֵּן וְחוֹזֵר

מָה-הוּא אַף-אַתָּה

הֱיֵה מְדַלֵּג

בְּעִקְבֵי פַּעֲמֵי רְצוֹנוֹ

 

אחד

 

וְעוֹד עַל הֶהָרִים:

שֶׁהֵם נוֹף, שֶׁהֵם

אֵינְחוֹף, שֶׁהֵם הָרֵי

אֵינְקֶצֶב וּמִדָּה לִמְנוֹת אֶת

עֲפָרָם, הָרִים

שֶׁאֵין שָׁמַיִם תּוֹחֲמִים –

מִכָּאן נִתָּן לִרְאוֹת:

אֶחָד

 

חידה

 

וְעוֹד עַל הֶהָרִים הָהֵם

שֶׁהֵם חָזוֹן עַתִּיק כָּתוּב

לִבִּית, כָּתוּב עִבְרִית

חִידָה סוֹדִית, פִּתְרוֹנָהּ

נַעֲלֶה מִסִּתּוּת.

 

עיניו

 

עוֹד עַל הֶהָרִים

עֵינָיו, שֶׁהֵם

נוֹפָיו, שֶׁהֵם

הָאָרֶץ שֶׁחָפַץ –

עֵינֶיךָ בָּהּ כְּמוֹ

אֵלֶיךָ בָּא מַבַּט סְלָעִים קָשִׁים

בְּצִפִּיָּה לִמְטַר שָׁמֶיךָ, לַיָּרֹק

שֶׁיְּלַבְלֵב בֵּינָם, שֶׁיִּגָּרֵס

בֵּינוֹת שִׁנֵּי עִזִּים נוֹקְשׁוֹת

אוֹכְלוֹת אֶת פְּרִי הָהָר 

 

(כְּמוֹ מְפַחֵד לָגַעַת בְּדִיּוּק, מוֹצֵא עַצְמִי

שָׁב וְנִתְלֶה בַּעֲשָׂבִים פּוֹרְחִים וּבִבְהֵמוֹת דַּקּוֹת

וּמִתְנַצֵּל)

 

על הערים

 

לֹא עוֹד מְקַטְּרִים

עַל הֶהָרִים

צוֹפִים הָרְכָסִים עַל

הֶעָשָׁן הַמִּתְנַחְשֵׁל מִן הֶעָרִים

וּבִדְאָגָה אוֹמְרִים:

לֹא-עוֹד עֵצִים וַאֲשֵׁרוֹת

לֹא-עוֹד בָּמוֹת וּבְעָלִים;

וְהֶעָשָׁן הַזֶּה – 

הַדְּאָגָה הַזֹּאת, כְּמוֹ הַפִּיחַ בָּאֲוִיר

מוֹרֶטֶת שׁוּב וָשׁוּב

הָרִים מִשַּׁלְוָתָם.

 

משא

 

עַל הֶהָרִים

אֶשָּׂא קִינָה, אֶשָּׂא

עֵינַי אֶל הֶהָרִים, לִרְאוֹת

עַל הֶהָרִים נָפוֹצוּ יִשְׂרָאֵל כַּצֹּאן –

עַל הֶהָרִים וַאֲלֵיהֶם

אֶשָּׂא אֶת מְשָׁלִי

וְאֶת גַּבִּי אֶכְפֹּף

שִׁכְמִי אַטֶּה

 

לָשֵׂאת אֶת

הֶהָרִים הָהֵם, הַטְּעוּנִים

 

והוד

 

וְהוֹד עַל הֶהָרִים-סָבִיב

וַאֲפֵלָה עַל רִגְבֵיהֶם

וּמִתְוֵיהֶם שָׁחֹר וָהוֹד

וְלַיְלָה מְאֻפָּל, וְהוֹד

מִן הַשָּׁחֹר עַד הַשָּׁחֹר

וְאֵין כּוֹכָב, וּמַבָּטְךָ

נִמְשָׁךְ אֶל הֶהָרִים שׁוֹתְקֵי הַסּוֹד

עוֹטֵי הַהוֹד, שֶׁהֵם

אוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם מֵרָחוֹק

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק