הדסה חוה פרומר

אֶצְלֵנוּ הַגְּבָרִים חוֹנְכִים אֶת הַזְּכָרִים הַנָּשִׁים אֶת הַנְּקֵבוֹת

טִפּוֹת הַיַּיִן מַאְדִּימוֹת עַל מַפָּה לְבָנָה 

בַּחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ אִמָּא מְסַפֶּרֶת עַל טִפּוֹת הַדָּם שֶׁיַּגִּיעוּ בְּהַפְתָּעָה

אֲבָל הַתִּינוֹקוֹת הִיא אוֹמֶרֶת 

“הַתִּינוֹקוֹת מַגִּיעִים מֵאֱלֹהִים”

לַבֹּקֶר רֵיחַ חָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ

בַּלַּיְלָה אֶפְשָׁר לְהַחְבִּיא כָּרִית בֵּין הָרַגְלַיִם לִבְכּוֹת בָּאַמְבַּטְיָה 

לֶאֱטֹם אֶת עֲנַן הַמְּבוּכָה בְּגַרְבִּיּוֹנִים 

כְּשֶׁשְּׂעָרָהּ נוֹסֶפֶת מִתְגַּלָּה מִתַּחַת הַיָּדַיִם 

שִׂחַקְנוּ מִשְׂחָק קָרָאנוּ לוֹ “לְהֵעָלֵם”

בָּרַחְתִּי לַשִּׂיחִים וְהִרְגַּשְׁתִּי דְּקִירוֹת בַּגּוּף 

מִתְחַשֵּׁק לִי עַכְשָׁו כָּזֶה מִשְׂחָק נָעִים 

כְּשֶׁאַחַי נוֹלְדוּ כָּרְתוּ אִתָּם בְּרִית

הֵם מָסְרוּ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב לֶאֱלֹהִים

בְּגִיל שָׁלוֹשׁ הֵם לִקְּקוּ דְּבַשׁ מֵעַל לוּחַ אוֹתִיּוֹת, 

עֲטוּפִים בְּטַלִּית מֵחֲשַׁשׁ רוּחוֹת הַטֻּמְאָה 

נֶחְצְבוּ לְתוֹךְ הֵיכַל הַמִּלָּה 

לָנוּ הֻטַּל הָמוּם בְּהֶנֵּף הַשְּׁתִיקָה

(אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי: טֶרֶם אוֹרָה שֶׁל נַפְשֵׁךְ לְהַשְׁקִיט. טֶרֶם אוֹרָה)