אילה אלבאז

פנינים

כְּכָל שֶׁאַתְּ מִתְבַּגֶּרֶת גְּדֵלוֹת הַפְּנִינִים

אֶת הַמַּחְרֶזֶת הָרִאשׁוֹנָה קָנָה בַּעֲלָךְ 

כְּשֶׁמָּלְאוּ לְךָ אַרְבָּעִים. מִתּוֹךְ נִימוּס עָנַדְתְּ

וְלִטַּפְתְּ אֶת הָעִגּוּלִים הַמַּבְרִיקִים

לְיוֹם הַנִּשּׂוּאִין הִנְחוּ אוֹתוֹ הַיְלָדִים לִרְכוּשׁ גַּם

זוּג עֲגִילִים

גְּדוֹלִים מִדֵּי חָשַׁבְתְּ, 

אַךְ הֵם הִסְתִּירוּ אֶת שֶׁלִּקְטוֹ בְּעֵבֶר אֹתָם תְּנוּכִים.

 

לִכְבוֹדָן הִתְחַלְתְּ לִלְבֹּשׁ שְׁחֹרִים

שֶׁיַּדְגִּישׁוּ אֶת הַבָּרָק שֶׁנּוֹתַר בְּשַׁרְשֶׁרֶת 

(וְנֶעֱלָם מֵעוֹרֵךְ).

בִּקַּשְׁתְּ שֶׁיַּדְבִּיק גַּם אֶת עֵינַיִךְ

וּכְשֶׁמּוֹלַלְתְּ אוֹתָן בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

נִדְמוּ לָךְ 

כְּמוֹ עוֹרָם שֶׁל אוֹתָם הַתִּינוֹקוֹת שֶׁחָבְקָה בִּטְנְךָ לִזְמַן קָצָר מִדַּי

וְלֹא טַעֲמוּ אֶת טַעַם הָרוּחַ

 

כְּבָר לֹא חִכִּית לְמַתָּנוֹת,

בַּמָּקוֹם לְלַכֵּד גַּרְגִּירֵי חוֹל

הֶחֱלַפְתְּ אֶת הַדְּמָעוֹת 

שֶׁסֵּרְבוּ לִהְיוֹת כְּלוּאוֹת

קָנִיתָ אוֹתָן מְעַט יוֹתֵר 

גְּדוֹלוֹת

וּמֻאֲרָכוֹת 

וְטִבְעִיּוֹת

זָקַפְתְּ צַוָּארֵךְ בְּתוֹךְ הַמַּחְרֶזֶת הַכְּבֵדָה

מֵהַדַּקַּת חֻלְיָה אֶל חֻלְיָה בְּגַבֵּךְ

מְחַבֶּרֶת אַכְזָבוֹת 

אֶל מַחְרֹזֶת שֶׁהָיִית מֵעֲדִיפָה לִזְרֹק חֲזָרָה לַמְּצוּלוֹת.

יהי דיומא 6 - דמוגרפיהנשים ונשיות

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal