שירה
רגב אלהרר
תחנה מרכזית

רגב אלהרר

תחנה מרכזית

בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל עָמְדוּ בַּמִּפְתָּן

וַאֲנִי: בֶּן יִצְחָק, בֶּן אַבְרָהָם, בֶּן אַף אֶחָד

מַגִּיעַ בְּרִיצָה

 

בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל אֵינָם מוּרְשֵׁי כְּנִיסָה

וַאֲנִי בְּהַצָּגַת הַקּוּשָׁאן שֶׁלִּי עַל הָאָרֶץ

עִם תַּאֲרִיךְ גִּיּוּס, תַּאֲרִיךְ שִׁחְרוּר

וּתְמוּנָה גְּרוּעָה מְאֹד.

 

הֵם לֹא הִבִּיטוּ בִּי בְּבוּשָׁה

רַק עָבְרוּ הָלוֹךְ וַחֲזֹר בְּגַלַּאי הַמַּתָּכוֹת.

 

הַשּׁוֹמְרִים יָכְלוּ לִמְנוֹת אוֹתִי עִמָּם

אַל תִּתְעָרֵב

הִתְעָרַבְתָּ כְּבָר דַּי וְהוֹתֵר

לֵךְ לֵךְ, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת

ביטחוןהאחרהאישי הוא הפוליטייהודים ערבים

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal