שירה
ציפי חורי
בשקט שאחרי

ציפי חורי

בשקט שאחרי

מְחַפֶּשֶׂת לְהַנִּיחַ אֶת עַצְמִי

בָּאֲבָנִים הַהֲפוּכוֹת שֶׁל וָאדִי סַאלִיבּ

בַּפֶּרֶא שֶׁגָּדֵל שָׁם

עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הַכְּלוּם

הַשָּׁחֹר שֶׁבַּפִינְגָ'אן 

רוֹתֵחַ

קָפֶה שָׂרוּף הֵיטֵב

חֲבָל שֶׁלֹּא נוּכַל לִשְׁתּוֹת אוֹתוֹ

וּלְצַקְצֵק שֶׁהוּא מָתוֹק

 

אֲפִלּוּ רֵיחַ אֵין

רַק סִפּוּרִים מְגֻמְגָּמִים

בְּלִי סֵדֶר

בְּלִי כַּעַס

כְּמוֹ שֶׁהֵם

אוֹרְחִים בְּנֵי בַּיִת

 

קַרְקַע שֶׁנִּשְׁמֶטֶת 

אֶל עַצְמָהּ

מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם

הארץיהודים ערביםקינה

היצירה הבאה

[fbcomments]

Share

Yehee — Political Poetic Journal