דניאל רשף

נֹכַח חוֹמוֹת מַצְהִיבִים,

נֹכַח גִּחְלִית מַצְהֶבֶת

לִצְבָא כָּרֵי נוֹחַ עָבִים

צַוָּאַת זְאֵבִים

עוֹרֶבֶת.

אֶרֶץ מוֹשְׁכָה בְּמֵיטַב תְּכַלְכַּלּוֹת

נְסִיכָה נְקוּבַת אַדֶּרֶת.

מִצְּפוֹן וּמִדְּרוֹם פִּסַּת זוֹ שֶׁל רָקִיעַ

שׁוֹשֶׁלֶת תְּרֵיסַר שׁוּלְיוֹת נֶחְשָׁלוֹת

לֹא תַּגִּיעַ עַד אוֹר,

לֹא תִּזְכֶּה לַעֲבֹר

בְּדֶרֶךְ קִבְרָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ אַחֶרֶת.