מורן בן מנחם

נו

מוֹדָה

בְּאוֹגוּסְט בְּתוֹךְ עָנָן שֶׁל זֵעָה

לֹא הֵבַנְתִּי מָה הֵם אוֹמְרִים

אָמַרְתִּי

שֶׁהֵם מַגְזִימִים וּמָה

כְּבָר יִקְרֶה וּמָה

יָכוֹל לִהְיוֹת

חֲצִי שָׁנָה קָדִימָה עוֹמֶדֶת

בְּתוֹךְ

עָנָן שֶׁל גֶּשֶׁם וְדִמְעָה

וּמְבִינָה

שֶׁהַכֹּל קָרָה

וְאֵין לְמִי לוֹמַר

וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר

נוּ דַּי אַתְּ מַגְזִימָה.

חרבות ברזל

היצירה הבאה

[fbcomments]

Share

Yehee — Political Poetic Journal