רחלי אברהם איתן

30 לרעות

כְּסוּפִים בְּרוֹשֵׁי גִּבְעַת הַמַּכָּבִּים
מְחוֹלְלִים עִם הָרוּחַ
כִּילָדֵינוּ זוֹקְפֵי קוֹמָה
חוֹבְשֵׁי כֻּמְתוֹת וּפִרְחֵי קְצֻנָּה.
בָּתִּים מְטֻיָּחִים לָבְשׁוּ מַדֵּי א’ וְכֻמְתָּה אֲדֻמָּה
“זֵהִים כְּמוֹ בְּמִסְדָּר,” חָמְדוּ לָצוֹן הָאוֹרְחִים.
“כְּאַבְנֵי הַשָּׂדֶה וְרוּחַ עֲלֵיהֶן מְרַחֶפֶת,”
הֵשִׁיבָה מְשׁוֹרֶרֶת הָרֵעוּת.

חֶסֶד הַשַּׁחַר עַל עֻלֵּי הַיָּמִים
שֶׁיָּדְעוּ יְמֵי רֵעוּת מבְּרֵאשִׁיתָהּ,
הִתְעַפְּרוּ בֶּעָפָר עַל אֲדָמָה בְּתוּלִית
עֵת שַׁעַל־שַׁעַל נִבְנְתָה
תִּינוֹקוֹת שֶׁשִּׂחֲקוּ בַּחוֹל
גִּלּוּ עֹז רוּחַ
עַל פְּנֵי אֲדָמָה, בָּאֲוִיר וּבַיָּם
מֵהֵם שָׁבוּ אֱלֵי עָפָר לָנוּחַ
עֹז צֶמַח, צְבִיקָה זִימֶן, נִיר כֹּהֵן,
יָנִיב בַּרְאוֹן, אוּרִי אַבְנִי…
שִׁיר הָרֵעוּת נִמְשַׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר
צִפֳּרֵי הַשִּׁיר פָּרְשׁוּ כָּנָף
עָטוּ כַּנְפֵי טַיִס
עַתָּה שָׁבִים אֶל בָּתֵּי הָאָב
מִי יִבְנֶה לָהֶם בַּיִת
עַל גִּבְעוֹת רֵעוּת

וְיָשׁוּבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם.

יום הזיכרוןמוותצה"ל

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal