אודליה גולדמן

*

א.

בֶּכִי לֹא עָזַר. גַּם לֹא הַצֶּדֶק שֶׁבָּעַר
כְּמוֹ קֻבִּיַּת בֶּטוֹן בְּשֶׁמֶשׁ אוֹגוּסְט.
הַמִּלִּים הִתְאַדּוּ. הָאַרְמוֹן הִתְפּוֹרֵר
לַעֲרֵמָה קְטַנָּה שֶׁל חוֹל.
אִי אֶפְשָׁר לְהָרִים שְׁלָטִים.
לֹא כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁים עֲדַיִן
אֶת קֶרֶס הָעֲגוּרָן נָעוּץ
עָמֹק בְּתוֹךְ הַגַּב.

 

ב.

אֵין צֹרֶךְ לְאַבֵּד אֶת הַכֹּל.
מִתּוֹךְ זוּג, לְמָשָׁל,
מַסְפִּיק לְאַבֵּד
אֶחָד.
הַשֵּׁנִי כְּבָר יֵלֵךְ לְאִבּוּד
מֵעַצְמוֹ.

ביתהתנתקות

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק