הדסה חוה פרומר

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב בַּיִת יָשָׁר אֲנִי מְדַלֵּג בְּהָרִים גְּבוֹהִים מְאוֹד. גְּבוֹהִים מְאוֹד כְּמוֹ כּוֹכָבִים. יָפִים כְּמוֹ הַדִּמְיוֹן הַהֶכְרֵחִי בְּעִיר מְכֹעֶרֶת. וְיוֹם יוֹם אֲנִי חוֹשֵׁב בַּיִת. יוֹם יוֹם אֲנִי מְרַחֵף כְּנָפַיִם נִשְׁבָּרוֹת בֵּין רְחוֹב יָפוֹ לְתַחֲנָה מֶרְכָּזִית. מַקּוֹרִי נוֹשֵׁק לַחוֹמוֹת וּלְרֶגַע הָיִיתִי רוֹאֶה זָהָב.