חנה טואג

*

וְאַף שֶׁבְּרָאתַנִי חֲלוּלִים

חֲלוּלִים

נִקְבֵי אֲוִיר וְנִקְבֵי

מַיִם

אֲנִי חֲרֵדָה

אֵינִי יְכוֹלָה לִשְׁסָעִים

שְׁסָעִים

הֵם מְדַמְּמִים בְּרִצְפַּת

הָאַגָּן שֶׁלִּי

וְכָל הַתִּינוֹקוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא

נִקְרָעִים בִּי

לָבוֹא

אֵיךְ הָפְכָה הַחֲרָדָה לַדָּת

הַחֲדָשָׁה

שֶׁלִּי.

חרדיםיהי דיומא 5נשים ונשיות

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal