דורית דוד

עמונה

וּשְׁלֹשֶׁת הַסּוּסִים שָׁעֲטוּ

לֹא שָׁכְחוּ אֶת הַמַּרְאוֹת

וּשְׁלוֹשׁ הָאַלּוֹת הוּנְפוּ

וּבֶחָלָל הַזֶּה

בֵּין הָאַלָּה

לַאֲרֻובַּת הָעַיִן

אֲדָמָה חֲרוּכָה

 

וּבְהֵאָסֵף מְאוֹרוֹת אֶל חֲשֵׁכָה נְבוֹכָה

אֲנִי קֵפֶל גָּלְמִי בֶּאֱמוּנָה סְבוּכָה.

הֲדַסָּיו וַהֲדָרָיו שְׁכֶם אֶחָד לִסְכָכָה

חֲמָתָם מְדַמְדֶּמֶת אֶל צֵל שִׁכְחָה,

מִדְקֶּרֶת נִמְהֶרֶת מְכֻנֶּפֶת מְדוֹכָה

וְאָנָה תָּחוּג אֲנָחָה רְתוּחָה.

 

חורבןיהודים ערביםימין שמאלמלחמה ושלוםעמונהפינוי

היצירה הבאה

[fbcomments]

Share

Yehee — Political Poetic Journal