שרי נריה

כְּלָבִים מְשׁוֹטְטִים בְּנֵרוֹת שַׁבָּת

בְּאַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה

כְּשֶׁפּוֹקַחַת עֵינַיִם.

מְצַוְּחִים אֶת תּוֹדַעְתִּי

מַעֲלִים מִשְּׁאוֹל הַנֶּפֶשׁ

אֶת הַחַיָּה הַטְּמֵאָה הַמְּנַמְנֶמֶת –

מַחְשָׁבוֹת שֶׁבַּסֵּמִינָר קָרְאוּ אוֹתָן

יֵצֶר הוֹרֶע,

מְיָאֲשׁוֹת אוֹתִי שׁוּב.

סִפְרֵי שִׁירָה הַזְּרוּקִים

עַל שִׁדָּה לְיַד מִטָּתִי

בָּהּ זָרוּק גּוּפִי

בֶּן שְׁלוֹשִׁים אַךְ מֻתָּשׁ כְּמֵאוֹת,

חוֹרְצִים לָשׁוֹן מִמִּסְתְּרֵיהֶם.

נְבִיחוֹת עוֹלוֹת מֵחַלּוֹנִי

דֶּרֶךְ פִּרְצָה בְּגֶדֶר הַפַּח

יוֹצְרוֹת מִסְתּוֹרִין מַשֶּׁהוּ

מְיַחֶלֶת שֶׁיַּמְשִׁיכוּ

מְיַחֶלֶת שֶׁיִּפָּסְקוּ,

כְּחַיַּי

היצירה הבאה

[fbcomments]

Share

Yehee — Political Poetic Journal