אברהם ורדיגר

ועדיין

אַתֶּם רוֹצִים לִכְתֹּב שִׁירִים

תּוֹךְ לְחִימָה נִטֶּשֶׁת

וְהֶעָתִיד כָּל כָּךְ נֻקְשֶׁה בְּמֶרְחַקּוֹ

לָתֵת פֵּשֶׁר אֵשֶׁר

לְאֵינֶנּוּ פֹּה

וְעוֹדוֹ עוֹמֵד הַיּוֹם נוּגֶה מִמִּשְׂחָקוֹ

לִכְבֹּל רִגְעֵי זַעַם וְיָגוֹן

בִּגְדֻלַּת נְשׂוֹא

וַעֲדַיִן מִתְמַשֵּׁךְ חֲרוֹן בַּאֲפִיקוֹ

וַאֲנַחְנוּ

אִם קַבָּלָה נְקַבֵּל

הַלֵּב בְּהֶדֶף מִתְגַּלְגֵּל

וְחָרְבוֹתָיו נָשַׁמּוּ בְּדָפְקוֹ.

חרבות ברזל

היצירה הבאה

[fbcomments]

Share

Yehee — Political Poetic Journal